שאלה
שלום הרב.
אני מעוניין ללמוד תנ"ך באופן סדיר ומעמיק. השאלה באיזה ספרים ללמוד, ברור שבסופו של דבר יש את הפרשנים הקלאסיים, אבל חשבתי לפחות בהתחלה שעדיף ספר שכבר "לועס" את החומר ומגיש מידע מרוכז ואמין, שמעתי על מספר פרושים, 'דעת מקרא', 'מקרא לישראל', 'עולם התנ"ך'. רציתי לשאול את הרב אם הרב מכיר את הפרושים האלה, ומה רמתם הן מבחינת הגשת החומר והן מבחינת השמירה על הקשר לפרשנות הדתית, כי אינני מעוניין כרגע בספר 'מדעי' שנוטה מהפרשנות הסטנדרטית של חז"ל, הבנתי ש'דעת מקרא' זה כן פרוש שנסמך בעיקר על חז"ל וכו'.. האם זה נכון? ומה לגבי האחרים?.. (אם הרב יכול להציע משהו אחר, גם אשמח לשמוע). בקיצור, אשמח להתייחסותך. תודה רבה.
תשובה
דעת מקרא הוא הפירוש הטוב ביותר והאמין ביותר שקיים היום. ממליץ עליו בחום.
חשוב לשעת שדעת מקרא לא מתעלם מחז"ל ומתיחס אליהם אך מסביר קודם כל לפי הפשט וכפי שמקובל על רוב פרשני המקרא הראשונים כרשב"ם אבן עזרא ורמב"ן שפרוש חז"ל אינו תמיד פשוטו של מקרא. האמת היא שגם המפשט שכתבנו הוא בעייתי כי די ברור שחז"ל ברוב הדרשות שמיחסות להם פרשנות למקרא לא התכוונו לפרש את המקרא אלא באו לומר רעיון שסמכו אותו לפסוקים כי שהיה מקובל בעבר. בטעות בדורות מאוחרים לחז"ל היו שחשבו שחז"ל התכוונו לתת פירוש לפסוקים בכל דרשה שלהם.
גם בדרשות הלכתיות-יתכן פער בין הפשט לחז"ל וגם בנושא זה פרשני המקרא הקדומים הנ"ל לא חששו לפרש שלא כחז"ל יחד עם קבלה מוחלטת של הכרעת חז"ל להלכה למעשה. אלא שהם ידעו שלחז"ל יש סמכות לפסוק להלכה למעשה כנגד פשוטו של מקרא מסיבות שונות ומגוונות- והמקור לכך הוא "והלכת אל השופט אשר יהיה בימים ההם". לצערי יש בלבול גדול מאוד גם בין רבנים בנושא זה בדורות האחרונים והתפיסה הרווחת היא תפיסה שהיתה שייכת פעם לצדוקים שסברו שיש חובה לפסוק אך ורק כפשוטו של מקרא, וממילא המשמעות של זה בימינו שרבים וטובים מחוסר ברירה עקב שעבודים לתפיסה זו דוחקים לומר שמה שפסקו חז"ל להלכה הוא תמיד פשוטו של מקרא...