שאלה
שלום רב
אני רואה מה קורה היום במדינה ואני לא מבין למה עלינו לתמוך בה.
יש לנו מפלגה שמתרתה לנתק את הדת מן המדינה (ויש לה הרבה מנדטים) המדינה חושבת שלא מוסרי לפנות ערבים מביתם אבל יהודים זה כן מוסרי, המדינה מתקרבת להיות מדינה שאינה יהודית, ובנוסף לכל השלטון שלנו פשוט מושחט, גם לרבים מהחכי"ם שאינם תחת חקירה הכיסא יותר חשוב מהאידיאולוגיה (ואם אני זוכר נכון גם בית חשמונאי נחרב לאחר השחיתות המוסרית בשלטון).
אז למה אני צריך להקריב את עצמי בשביל המדינה הזאת ולא להאמין שצריך לפעול להקמת מדינה חדשה שתהיה מדינה דתית?
עוד שנה אני צריך להתגייס לצה"ל וברור שאני אתגייס כי הצבא עדיין מגן עלי ועל מישפחתי אבל האם אני צריך להתיחס למדינה במצב הנוחכי ככלי שאני לצידו כל עוד הוא עוזר לי או כערך שאני מסכים לסבול למענו?
בתודה מראש
תשובה
ב"ה עש"ק פרשת חוקת תשס"ד
שלום רב!
מדינת ישראל היא הביטוי הממלכתי של עם ישראל בדורנו, כמו שבית ראשון ובית שני היו ביטוי כזה בתקופות ההם. ולכן היא ערך העומד בפני עצמו ללא קשר לצורת התנהלותו. הרמב"ם כותב בהלכות חנוכה שאנו חוגגים חג זה על שחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, כיוון שהרמב"ם בודאי ידע הסטוריה, הוא כולל במאתים שנה את מלכות הורדוס, שהיה מושחת ורשע בודאי יותר מהתופעות אותם מנית בשאלתך. מלכות לישראל זו מציאות של קידוש השם, ואילו העדר מלכות זו מציאות של חלול השם. בודאי שאנו חותרים למלכות העושה את רצון ה', וזה יגיע יותר מהר ממה שאנו חושבים. עם ישראל אחרי גלות ארוכה מחפש את זהותו, ואנו נמצאים במסע עצום וגדול זה, ולכן עלינו לנהוג באורך רוח.
המשיח שיגיע ב"ה ישתמש במדינה שהקמה על ידי העם, יפתחה וישכללה. ולכן ברור שיש להמשיך ולתמוך במדינה ובמוסדותיה. השרות הצבאי הוא מצוה גדולה מן התורה, ואשריך שתזכה לקיים מצוה זו, מצוה שדורות רבים רצו לקיימה ולא היה באפשרותם.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם