תמיד בשמחה?

נופר יקרה,
רבי נחמן כותב, כי "טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן". ולכן השמחה איננה "מצרך" מצוי, ולא רבות הסיבות המזדמנות בחיי האדם המעוררות אותה.
אולם רבי נחמן איננו מדבר על שמחה "מזדמנת", כזו המתעוררת בלב האדם משהוגשמו משאלותיו, או כשהוא חש שבע רצון.
המדובר על שמחה "נשלטת", שמחה שניתן למצוא ו"לגייס" אותה בכל מצב, ואף במצב של קושי, גם בעת שאין הדברים מתנהלים כרצוננו.

"צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה"!
כאן מדובר על מאמץ, לא על דבר שמתרחש ממילא. אולם אם נזכה ללמוד את הסוד הזה, למצוא שמחה בכל מצב, לא תהיה מניעה בעולם שתוכל למנוע בעדנו לחיות באופן הרמוני ונקי, ללא תחלואי גוף ונפש.

"כל השמחות - הן רק בשעתן", כותב רבי נחמן (לקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ל"ג), "כגון למשל שמחה של חתונה או ברית, השמחה היא רק בשעתה, ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם למות".
כלומר, כל אותן שמחות הממלאות את ימינו ואשר נובעות מתוך התמלאות מאוויים, אינן שמחות של ממש, כי אותם דברים שאנו שמחים בהם בסופו של דבר יאבדו ויכלו.

"אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף - אז יש לו לשמוח מאד, כי סוף כל סוף, דהיינו התכלית - הוא טוב מאד".
האמונה בתכלית, בבורא המנהיג את הכל ומכוון את הכל אל תיקונו הנצחי, היא היא לבדה שורש השמחה האמיתית, וככל שתתעצם האמונה הזו, כך תתעצם השמחה המתלוה לה.

למה הדבר דומה? לאדם הנוסע ברכבת. ישנן במהלך הנסיעה כל מיני שמחות קטנות - הכסא נוח לישיבה, הנוף המתגלה לעיניו מרהיב עין, או שחברו לספסל מסביר לו פנים.
ויש כל מיני התרגזויות קטנות, כשלא נוח לו כל כך וכו'. אך אלו כמו אלו - אינם חשובים כלל ועיקר, ואם שמחתו או צערו נובעים רק מהם - אין אומלל ונלעג ממנו.

יעד הנסיעה, והידיעה שבסופו של דבר היא תסתיים, על כל "שמחותיה" ו"צרותיה" והוא יגיע לביתו, הם הם הסיבה האמיתית לשמחתו, וכשיזכור אותה, הלא בנקל יתגבר על ה"צרות" המלוות את הנסיעה, אף לא יתרשם במיוחד מ"שמחותיה", כי בסופו של דבר, כדאי וכדאי לסבול קצת אי נוחות ומצוקות זמניות, מאחר ואלו אינם אלא התרחשויות חולפות בדרך אל יעדו האמיתי, הנצחי...

אספקט נוסף בענין השמחה אנו מוצאים ב"מעשה בשבעת הקבצנים". שם מספר רבי נחמן אודות מלך אחד, שהיה לו בן יחיד ואהוב, ועוד בחיי המלך עשה משתה גדול לבנו, למסור לו את המלוכה. ובתוך שמחת המשתה אמר המלך לבנו: "היות שאני חוזה בכוכבים, ואני רואה שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה לך עצבות כשתרד מן המלוכה, רק תהיה בשמחה"...

המלך, הוא הקדוש ברוך הוא, מלכו של עולם, רוצה למסור לנו, בניו האהובים, את המלוכה בעולמו (כאן כדאי להעיר ש"מלוכה" אין פרושה שלטון מדכא המצטייר, מן הסתם, בדעתנו. כי אם, כהגדרת רבי נחמן, "להאיר בלב חברו השגות אלוקות". שלטון אמיתי על הזולת פרושו השפעת טוב, סיוע בתקונו, מבלי להשתמש בזולת לצרכיו האנוכיים של השליט).

באותו "טקס הכתרה", שנעשה מן הסתם, בעולם העליון, אומר המלך לבנו שהוא "חוזה בכוכבים" את ירידתו מן המלכות. על פי טבע העולם, וטבע הסכנות הרוחניות המצויות בו, מן הנמנע הוא שהאדם לא ישגה וימעד, ולו במעט, ממדרגתו הרוחנית, מדרגת בן המלך. ועל כן, מודיע המלך לבנו על העתיד להתרחש עימו, אולם בנוסף להודעה זו הוא נותן לו עצה: "בכן תראה שלא יהיה לך עצבות כשתרד מן המלוכה, רק תהיה בשמחה"...
עצה מוזרה, כמעט בלתי אפשרית... תארו לעצמכם בן מלך שהורגל בנימוסי המלכות, בפאר וביופי של הארמון, בכל מעדני עולם, והוא מושלך אל הרחוב עירום וחסר כל, אובד דרך, רחוק מגדולתו.
...היתכן לייעץ לו להיות בשמחה? הכיצד?

אלא שכאן מלמד רבי נחמן את האדם אמת גדולה על עצמו, ועצה עמוקה לתקון נפשו. בן המלך המושלך מן הארמון, איננו חדל בשל כך להיות בן מלך. את שייכותו הטבעית לאביו לא יוכל שום כח שבעולם להכחיש. הוא עלול להקלע למצבים, אבל השפלות לא תהיה לעולם מהותו!
מצב מול מהות. אלו הן מילות המפתח בגישה זו. היודע להבדיל בין שתיהן, ידע גם לשמוח, ולו במצב הירוד ביותר.
"בנים אתם להשם אלוקיכם", כותב הקדוש ברוך הוא בתורתו. מצד המהות, לנצח קשורים הננו לבוראנו, כבן אל אביו. מה שאנו בעצם, דהיינו נשמותינו, אינו אחר מאשר "חלק אלוק ממעל", "ניצוץ" מאור אין סוף, וכמו שתיקנו חז"ל בברכות השחר, שכל יהודי יאמר: "אלוקי, נשמה שנתת בי, טהורה היא"!

אמנם מטבע הסתבכותנו ברשת החומריות עלולים אנו "לרדת ממדרגתנו", לשכוח את מעלתנו ואף להכשל חלילה בחטא. אולם גם אז, רק מצבנו שפל. מהותנו לעולם מהות בן מלך. וזו היא עצת המלך, "ובכן תראה שלא תהייה לך עצבות כשתרד מהמלוכה. רק תהייה בשמחה..."
שמחה, כי ירידתך היא רק מצב שנקלעת לתוכו, מצב אפשר לשנות. ואילו מהותך, הנצחית, הרוחנית, כבן אל אביו, לעולם לא תוכל להשתנות.

חומר נוסף בעניין זה תוכלי לשמוע בדיסק "שמחה מתוך צער" שאפשר לשמוע באתר שלנו: www.levhadvarim.com

בהצלחה רבה,
ארז