שאלה
אני רוצה לשאול שאלה בנושא תלמידיו של רבי עקיבא והשאלה היא כזו:למה אנו מתאבלים בימים של ספירת העומר על 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא כל כך הרבה זמן, אבל על 6 מיליון יהודים שנרצחו בשואה אנו מתאבלים רק יום אחד?
תשובה
שלום וברכה וסליחה על העיכוב -
1. ימי זכרון בעם ישראל זה אך ורק אם יש לזה צורך ולכן יש מצוות זכירת עמלק כדי לקיים מצוות מחית עמלק.
2. על 6 מיליון יהודים אנו מזכירים כדי להביא שהם היו חלק מהקמת המדינה ונראה שלכן יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא שבוע לפני יום הזכרון לחללי צה"ל.
אמנם הרבנות הראשית תקנה יום לזכור אותם אבל גם את זאת היא קבעה בצום עשרה בטבת באותו יום בו החל המצור על ירושלים.
3. תלמידי ר"ע זה חורבן לאומי כמו ברצח גדליה בן אחיקם בסוף בית ראשון - אנו מזכירים זאת כי ברצח שלו החל שלב חמור יותר בחורבן הבית - פיזור שארית הפליטה מעם ישראל. כך גם תלמידי ר"ע זה שלב בחורבן התורה מתוך שלא נהגו כבוד זה בזה ועיקר תפקידנו בימים אלו להוסיף רצינות וכבוד הדדי.
4. אני מצרף כאן תשובה דומה שעניתי על גל עד
בברכה ובהצלחה
דוד לוי
-----היכן קבורים תלמידי ר´ עקיבא? בכל זאת 24,000 ראוי שיהיה להם איזשהו אזכור גל עד או קבר לזיכרון
שלום וברכה,
מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, נהג לומר שהם מתו במלחמה נגד הרומאים בהיותם חיילי בר כוכבא.[ניתן לעיין בשיחותיו - מועדים ח"ב]
אנו יודעים על הרוגי ביתר שלא נתנו לקבורה זמן מה. הברכה הרביעית בברכת המזון, ברכת הטוב והמיטיב, נתקנה על ידי רבן גמליאל ביבנה באותה תקופה. ואין אזכור וגל עד גדול מכך שכל ישראל מזכירים זאת כמה פעמים ביום. [טור, שו"ע סימן קפט]
באופן כללי לימדו אותנו חז"ל שלא עושים ´נפשות´ [=גלעד, מצבה] לצדיקים ... מנהג או מחשבה על בנין של קבר וכד´ אינם בהכרח תואמות לאותה תקופה ואולי גם לא לרוח היהדות. בכל מקרה ברור שהרומאים לא היו מאפשרים גלעד כזה.
בברכת בנין ירושלים ננוחם
דוד לוי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם