שאלה
בבית הכנסת בו אני מתפלל מנחה ישנו ארון קודש, אך אין בו ספר תורה.
מה עלי לעשות בקשר לאמירת תחנון בכלל, ונפילת אפיים בפרט.
(נאמר לי שיש הבדל בין אשכנזים לספרדים בעניין)
תשובה
נפילת אפיים
א. הטעם שנוהגים בנפילת אפיים רק במקום שיש בו ספר תורה, נסמך על הרמז בפסוק "וייפול על פניו ארצה לפני ארון ה'". וכיוון שירושלים שקדושתה קדושת עולם, ודינה כ-לפני ה', (ולפי הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, אפשר שדין זה מתייחס רק לירושלים שבין החומות), נהגו ליפול בירושלים אפיים, גם בבית שאין בו ספר תורה.
ב. חוץ לירושלים – האשכנזים נופלים אפיים רק במקום שיש בו ספר תורה, ובמקום שאין ספר תורה, אומרים מזמור "רחום וחנון" ללא נפילת אפיים. וכיוון שנפילת אפיים בזמננו היא רק זכר לנפילת אפיים בזמנם, אפשר ליפול אפיים גם כשיש ספר תורה פסול (שו"ת אגרות משה ח"ד סימן כא), ואף בחדר שאין בו ספר תורה אך ישנם ספרי קודש (שם ח"ה סימן כ אות ה), ואף בבית כנסת שיש בו ארון קודש אך ספר התורה אינו בקביעות בתוכו, מחשש גניבה וכדו', ורק בימי שני, חמישי ושבת, מביאים אותו לצורך הקריאה מותר ליפול שם אפיים, (ספר אישי ישראל להגרש"ז אוירבאך פרק כה הערה לו).
ג. הספרדים נוהגים לומר במיושב מזמור "לדוד אליך ד' נפשי אשא",אולם אינם עושים נפילת אפיים, ולמנהגם חוסר בספר תורה אינו מעכב (ברכי יוסף למרן החיד"א קלא א).
סיכום
אשכנזים
אם בבית הכנסת ישנם ספרי קודש, או שמביאים לשם את ספר התורה בשני וחמישי או בשבת, ניתן להקל וליפול אפיים על היד בשעת אמירת המזמור רחום וחנון.
ספרדים
יאמרו מזמור לדוד אליך ד' נפשי אשא..., ללא נפילה על היד גם אם אין ספר תורה או ספרי קודש.