שאלה
שלום רב.
שאלתי מתייחסת למסכת עבודה זרה פרק ב משניות ה-ו
לגבי משנה ה - קהתי בפירושו מסביר ששאלתו של רבי שמואל את רבי יהושוע (מדוע אסורה גבינת הגויים) תקפה מישום שלא ניתן לאמר שהפכה לגבינה בקיבת בהמה טמאה , וזאת משום שבקיבות בהמות טמאות חלב לא הופך לגבינה.
קודם כל ברצוני לוודא שהבנתי נכון את דברי הרב קהתי.
שנית אשמח אם תוכלו לאמר לי מה המקור לדברים אלה - או לחלופי לספק לי כלים בעזרתם אוכל למצוא את המקור בעצמי- אם קיים...
באופן כללי ברצוני לדעת , האם ישנם קווים מנחים בבואנו לבדוק האם כלל מסויים שמובא במשנה הוא קבלה מסיני או מהדעות שנתווספו במהלך הדורות לתורה שבע"פ (מלבד אמיתותו...)
כמו למשל - הדג "כלבית עליו מדובר במשנה ו (באותו פרק)עליו נאמר שהוא מצוי רק בציר דגים טהורים (האם מדובר בדעה/ידע שהיה מצוי באותה תקופה או בקבלה מסיני..?)
תודה מראש!
תשובה
לשואל שלום רב.
אני הבנתי אחרת. השאלה היא מדוע אסרו חלב נוכרי, הרי אין חשש שזה חלב של בהמה טמאה, חזיר או גמל, כיון שהחלב שלהם לא נהיה גבינה. ועל כך עונים שהחשש הוא שמא לקחו אמנם חלב פרה אלא ששמו אותו בקיבה של בהמה טמאה. העיקרון שחכמים מחדשים הוא שחלב של בע"ח טמאים אינו מתגבן. ועיין על כך למשל http://www.inn.co.il/News/News.aspx/176780
הרמב"ם כותב שמה שכתבו חכמים במדעים הם ידעו בשכלם ולא במסורת, ולכן ייתכן שישתנה.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם