תורה ושכרה

שלום וברכה,

1- ר' אריה לוין זצ"ל בפירושו לפרקי אבות שואל את שאלתך:
"וקשה הלא התורה קוראת לבני אדם לעבודת התורה והמצוה מפני השכר, כמו שכתוב "למען ייטב לך" וגו' (דברים ו,יח) וכן בהרבה מקומות" ועונה על כך שבעצם מדובר בשני סוגי עבדים:
האחד - עבד ששייך לאדון ולכן האדון דואג לקיומו, אך לא משלם לו על עבודה כזו או אחרת שהוא עושה. הבעיתיות אצל עבד כזה, היא בכך שהוא עלול לבזבז את הזמן בשעת העבודה בשעה שלא מסתכלים עליו, הרי אין לו מה להפסיד(כמו חייל אשר נמצא בשמירה ומסתכל שאין מפקד ומרשה לעצמו לנמנם).
הסוג השני - שכיר אשר מקבל תשלום בעבור עבודה ספציפית. אצלו אין סיבה לבזבז את הזמן, משום שיש לו מה להפסיד, אצלו הזמן שווה כסף.

אומר ר' אריה לוין שאנו קשורים לריבונו של עולם בשני הסוגים:
"והנה האדם הוא מסובך בסבך החיוב לבוראו משני הצדדים, בראשון - כי ה' יתברך מלך עולם הוא ואנחנו צבאיו, ומצד השני - הננו כשכירי יום, כי כפועל אדם ישלם לו(ע"פ איוב לד, יא), נמצא ראוי שבל ינפש אף רגע אחד, כי מה ששובת מעבודתו נמשך לו היזק."

נסכם את דבריו: התורה מציגה לנו שני צדדים שמהווים שלמות אחת ביחסנו עם ריבונו של עולם, מצד אחד אנחנו צריכים לראות את עצמנו כשייכים לו ומצד שני להתייחס לעצמנו כמו אל שכירים ולא להרשות לעצמנו לנוח מהעבודה. שתי הבחינות האלו יוצרים את התפיסה השלמה בדבר יחסנו עם בורא עולם.

בכל מקרה אני ממליץ לך לקרוא את הפירוש המלא, אשר מופיע בספר "ר' אריה היה אומר".

2 - כבר משה רבינו שאל את הקב"ה את שאלת השאלות "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" (ברכות ז.) ולפי דעתו של ר' מאיר לא קיבל על כך תשובה. היו שניסו לתת לכך כל מיני תשובות, בעיני התשובה הכנה ביותר היא שנסתרות דרכי שכינה - איננו מבינים את חשבונתיו של הקב"ה.

אורי
(המשיב אינו רב)

ORI1234@GMAIL.COM