שאלה
ערב טוב,כבוד הרב,
בחשבועות האחרונים אני עובר מהפך...הייתי אדם דכאוני וכבוי.ואז כשהייתי "למטה" הגיעה בחורה מחדר סמוך-לחשה באוזני מס' מילים ומאז אני רק עולה ומטפס...השבוע אמרתי תהילים-אני הבטחתי לבחורה לומר תהילים לרפואת אחיה ובהמשך נודע לי כי גם שהיא חולה-בפרק ל" (שמה טל)פרצתי בבכי בלתי נשלט...כל גופי רעד...ועתה כשאני חושב על זה יש לי לחלוחית בעיניים ואני מתרגש...לפני 9 שנים חליתי ומאז אני מניח תפילין מדי בוקר.ברצוני לברר עם כבודו יודע מה משמעות הבכי תוך כדי אמירת התהילים...
בתודה מראש:
תשובה
שלום וברכה
חכמינו אמרו כי "אף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו" (בבא מציעא נט ע"א).
זו המשמעות העמוקה מאוד של תפילה מתוך דמעות, ואנו מקווים שהיא אינה שבה ריקם.
כל טוב