שאלה
אני בשירות לאומי ואני מרגישה שאני לא מפנה זמן מספיק לזהות הדתית שלי ואני מרגישה לא מוכנה לקראת ר"ה, עם זאת אני באמת מרגישה ממש תרומה לקהילה וכאילו מצאתי את מקומי, אני לא יודעת מה לעשות, ואיך למרות שאני נמצאת בשירות להמשיך לטפח את הזהות הדתית שלי?
תשובה
אינני יכול להיות בטוח שאני מבין את פנייתך, אך אתייחס לפי מה שאני מבין.
מה היה מתבקש ממש שאכתוב לך? מכיון שעיקר התהליך אותו אנו אמורים לעבור לקראת ראש השנה הינו תהליך רוחני, הרי בוודאי שהוא צריך להיות קשור לתורה. קחי ספר העוסק במהות ראש השנה, או מהות הימים הנוראים, קראי בו, למדי אותו, וכו'.
וזה באמת דבר חשוב, שכדאי שתעשי. פני לעצמך "זמן איכות" (גם אם מעט בכמותו) ועשי זאת.
אך ברשותך, אני מבקש להביא דוגמא הלכתית, שאולי תעזור לך להבין דבר חשוב מאד.
לקראת תפילת "עמידה" ("שמונה עשרה") יש להתכונן. בבוקר, בתפילת שחרית, אנו אומרים את ברכות השחר, פסוקי דזמרה, וקריאת "שמע" וברכותיה, המסתיימות בברכת הגאולה, ומתוכה- עומדים לתפילה. בתפילת מנחה- "אשרי יושבי ביתך". בערבית- קריאת "שמע" וברכותיה, וברכת "השכיבנו".
בגמרא, מסכת ברכות (בבלי) דף ל"א עמ' א' מתקיים דיון, מה היא ההכנה הטובה ביותר לתפילת עמידה. בעלי התוספות, (ד"ה "רב אשי עביד כברייתא") מצטטים את התלמוד הירושלמי: "אמר ר' ירמיה: העוסק בצרכי ציבור- כעוסק בדברי תורה דמי".
עכשיו הבה "נתרגם" זאת ל"שפתנו" היום, אלול תשס"ט: בת שרות לאומי, העוסקת בצרכי ציבור במסגרת השרות, הרי העיסוק הזה הוא כמו עיסוק בדברי תורה...
ונתרגם הלכתית: מי שהגיע לתפילת מנחה באיחור, כי היה עסוק בצרכי ציבור, לא צריך להגיד "אשרי יושבי ביתך", אלא יכול מיד לעמוד להתפלל "תפילת עמידה". שהרי הוא בא אחרי עיסוק בצרכי ציבור, לומדנו כי הם שקולים כמו דברי תורה.
אני מקווה שהבנת, כי אני רוצה להעביר אלייך מסר: שנת השרות שלך, העיסוק בצרכי ציבור בכמות כה גדולה, ואני רוצה לקוות שגם באיכות גדולה, היא כמו שנה של עיסוק בתורה. ואיזו הכנה טובה יותר יש לראש השנה מאשר עיסוק בתורה?....
שנה טובה!