שאלה
שלום רב,
נתקלתי בזמן האחרון בכמה הלכות ברורות שנפסקו בשו"ע, שכיום המנהג שונה בתכלית מהכתוב שם לדוג'.
·הרמ"א טוען שיש להניח תפילין בחוה"מ, ואילו בא"י מקובל גם בקהילות האשכנזים לא להניח כדברי המחבר.
·הרמ"א כותב שאין לברך שהחיינו בברית מילה, ואילו בא"י מקובל גם בקהילות האשכנזים לברך כדברי המחבר.
·לא קורעים על ערי ישראל ויהודה, ועל ירושלים.
להלכות הללו יש להוסיף שבא"י מקובל לברך ברכת כהנים גם בשחרית, לעומת חו"ל שם מקובל לברך רק במוסף.
כפי הנראה ההבדל הוא שבא"י יש שמחה מרובה, וע"כ מברכים ברכת כהנים כל השנה, וע"כ מברכים שהחיינו בברית, ע"כ לא מניחים תפילין בחוה"מ, ומאותה סיבה אין קורעים על הרי יהודה וירושלים.
א. האם יש סיבות אחרות למנהג הנוגד את פשוטה של ההלכה?
ב. מהי אותה השמחה שיש בא"י, האם אפשר להגדירה? ומה הקשר בין ההלכות הללו לריבוי השמחה?
בתודה רבה מראש! (אני שואל רבנים נוספים)
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
בשאלתך ציינת כמה מקרים שבהם מנהג אשכנז המקורי אינו נוהג בארץ ישראל ונסית לשזור את כל המקרים כולם באותו טעם. היינו, בארץ ישראל ישנה שמחה וכלשונך "כפי הנראה ההבדל הוא שבא"י יש שמחה מרובה, וע"כ מברכים ברכת כהנים כל השנה, וע"כ מברכים שהחיינו בברית, ע"כ לא מניחים תפילין בחוה"מ, ומאותה סיבה אין קורעים על הרי יהודה וירושלים".
אעפ"י שאתה מעלה רעיון יפה עדין ניתן להסביר כל מקרה לגופו.
ביחס לתפילין יתכן והטעם הוא שלאחר שהגיעו הגלויות אל הארץ לא רצו שיווצר מצב של "אגודות אגודות" כמו שמאריך בתשובתו הרב עוזיאל (שאלות הזמן סימן ב'). אולם גם הרב הקשה מדוע דוקא ביחס לתפילין חששו לאגודות אגודות ולא ביחס לתחומי הלכה אחרים?! ונשאר בצ"ע.
הרב משה פיינשטין (אגרות משה או"ח ד סימן ק"ה ) מסביר אחרת וז"ל:
"' הנחת תפילין בחוה"מ בא"י =בחול המועד בארץ ישראל= ובדבר להניח תפילין בחוה"מ שבא"י שעיקר הישוב מתחלה היה מהספרדים וממדינות הערבים שעושין ברוב דברים כהרמב"ם ובעיקר כהב"י לא הניחו תפילין בחוה"מ, ואלו שבאו מיוראפ לא"י היו הראשונים תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט ואנשי חב"ד שג"כ לא מניחין תפילין בחוה"מ ממילא נעשה מנהג דא"י שלא להניח תפילין בחוה"מ...".
לשיטתו גם האשכנזים הראשונים שעלו לארץ לא הניחו תפילין ולכן המנהג הזה תקף לכל מי שעולה לארץ כולל מאשכנז.
ברכת כהנים אינה נוהגת למנהג אשכנז בחו"ל מלבד בתפילת מוסף ביום טוב. כידוע, חלק מתלמידי החכמים הגדולים ניסו לבטל מנהג זה כמו הגר"א ולא הצליחו ולכן כאשר הגיעו לארץ היתה הזדמנות טובה לחדש את ברכת הכהנים מדי יום ביומו בארץ ישראל כמנהג המקום. (אגב, חלק מתלמידי הגר"א הגיעו לצפת ולא נהגו נשיאת כפים מדי יום כמנהג הבית יוסף).
קיצורו של דבר, נטיית לבי לראות בכל מקרה ומקרה דין בפני עצמו. ולא כפי שאתה מסביר בשאלתך שמדובר כאן בחוט שני אחד שמאגד את כל המקרים יחדיו. ולכן רואה אני את עצמי פטור לענות על שאר שאלותך שנובעות מההנחה שלדעתי מוטעית
בברכה
מאיר נהוראי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם