שאלה
בעזרתו יתברך
שלום לכבוד הרב!
אני ילדה עם הרבה אנרגיות, שאני חייבת להוציא אל הפועל איך שהוא..
הרבה פעמים שאנחנו נמצאות מ'ס חברות ביחד אנחנו עושות הרבה שטויות,רוקדות באמצע הרחוב שרות צוחקות..וכו'.. וזה מביא לי הרבה שמחה באמת ובלי זה אין את תחושת הביחד והחברות,כמובן שאנחנו מנצלות את הכוחות האלה גם בדברים שבקדושה כמו:הדרכה,חתונות שמחות וכו'..
אבל זה לא דברים שיש כול יום,מה עושים?
אני מרגישה שהצניעות והכובד ראש חוסם אותי..
כי כשאני שמחה עם חברות אני שמחה עכשיו! ועכשיו בא לי לשמוח ולא לחכות שנגיע למקום סגור או משהו בסגנון..
איך צריכה להיות אישה יהודיה?
האם האמהות והנביאות שלנו לא היו שמחות ומרקדות??
תודה רבה לרב!
תשובה
לשואלת שלום רב.
"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". זהו כלל גדול, והלוואי וכולנו נתמלא באנרגיות חיוביות של שמחה כל הזמן.אבל כאן נכנס עניין הגבולות. כל החיים שלנו מלאי הגבלות. ערכים בכלל וצניעות בפרט זה הגבלות וכמו שלא תרקדי עירומה ברחובות ולא תקפצי בבגדייך לבריכה במרכז העיר, לא תשירי על הבמה, וכן לא תדליקי רדיו בשבת וכד'. אנו אומרים שגם הגבלות אלה הם חלק מאישיותך. והסיבה היא שמתנגשים כאן רצונות וערכים שונים - שמחה, צניעות, שבת, וכדו', והשאלה היא איך מאזנים אותם. לכך יש לנו את ההלכה שמדריכה אותנו מה מותר ומה אסור.
ובכלל, עיקרה של השמחה היא בלב, ושם זה ללא גבול. הביטוי החיצוני הוא המוגדר בגבולות, ע"פ ההלכה.
לכן, תשמחי, תרקדי ותשירי, אבל הכל ע"פ ההלכה. תחפשי ותמצאי איך לבטא את שמחתך ואיך להוציא את האנרגיות החיוביות בדרך הנכונה.
בברכה
אפי קיציס