שאלה
שלום,
אני גר בבניין משותף ויש לנו שכן קצת בעייתי.
הבעיות החלו מהרגע שהוא נכנס לדירה אבל אז לא שמתי לב כל כך.
הדברים שעכשו אציין הם דברים שראיתי במו עיני ולא עברו משמועות. אני מציין מקצת הדברים.
הוא מעשן בלובי של הבניין, משליך בדלים של סיגריות היכן שהוא עומד ומשאיר ריח מהביל בבניין. כאשר הוא זורק את הזבל יש שובל ארוך מאוד מהדירה שלו עד לחדר אשפה.
לפני חג פסח עמלנו אבי, אמי ואני לנקות את הבניין. בערב החג ראינו את הילדים שלו למטה
(הם אמרו שאמא ניקתה והיא לא רוצה שיאכלו חמץ בבית) ובחג עצמו ראיתי מס פרוסות של לחם שהם לא סיימו לאכול זרוקות על החול וגם בתוך אדנית אחת בתוך הבניין.
הוא נכנס עם הרכב בשער והרס מנגנון שעולה 600 שקלים(החדר שלי נמצא ממש מעל השער, שמעתי את הבום הסתכלתי וראיתי שהוא נכנס ומהר ברח שאף אחד לא יראה)
כל הנסיונות לדבר איתו בנועם עלו בתוהו.
כל פניה אליו נגמרו בצעקות, טריקת דלת ביתו מצידו, מצד אשתו ומצד אמא של אשתו שאומרת שאנו מתנכלים אליו.
ב3 שנים שהוא גר בבניין הוא לא שילם לועד בית אפילו פעם אחת.
הוא אומר שהוא במצב כלכלי דחוק.
הועד עשו איתו הסכם שהוא ישלם כמה שהוא יכול. אך גם זה לא עזר. הוא פשוט לא רוצה לשלם.
הועד הלכו לתרבות הדיור, הוציאו לו מכתבים, הציעו לו הצעות אך כלום לא עוזר.
אף אחד לא רוצה ללכת לבית משפט כי אין לו כסף ומנסים לעשות דבר שיהיה לכל הצדדים טוב.
נראה שהוא שם פס על כולם.
מה אפשר לעשות עם שכן כזה?
תודה מראש....
תשובה
שלום לך
אשריך שאתה גר בבנין משותף.
כך אתה זוכה להכיר ולחיות עם כל בני ישראל - בניו של הקב"ה.
לשאלותיך -
עישון בלובי של הבנין הוא דבר מקובל היום בישראל גם אם אינו נעים לך.
יש דברים מקובלים וכמו שלאחד חשובה בנית סוכה לשני גינה ולשלישי חניה כך לדעתי אין ברירה (למרות שבעיני האישיות זה מפגע של ממש).
כנ"ל לגבי פרוסות הלחם בפסח. חובתכך היתה לנקות. ולאחר שניקיתם ברורה דעתכם שאינכם חפצים בלחם בבנין ומי שמפקיר אותו שם הרי זה ככל חמץ של הפקר שנמצא ברשות הרבים (אם יש חשש שיאכלו אותו אז ביום טוב מכסים אותו ובחול המועד מסלקים/שורפים אותו. אם אין חשש שיאכלו אותו - ניתן להשאירו שם, ועדיף שלא לגעת בו כלל).
לגבי דמי ועד הבית - זו חובתו לשלם.
כך גם לגבי הנזק שגרם לבנין.
בשני המקרים אתם יכולים לתבוע אותו לדין תורה.
לפעמים, כאשר ברור שהאדם לא ישלם - באמת חבל על הזמן ואנו חיים עם שכן כזה ומשתדלים להיות מה'נעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים'. אנו נזהרים יותר ביחסינו בין אדם לחברו בזכותו וזה שכרנו.
בברכת שבת שלום דוד לוי
098987548
הערות
1. בדין תורה השיקול שאין לו לשלם אינו שייך כיון שלדבריך יש לו רכב (אלא אם זה רכב עבודה) וניתן לעכל אותו ולגבות ממנו את חובותיו.
בחוקי מדינת ישראל יותר מרחמים על בעלי החוב.
2. כמובן שאסור לפנות לבתי משפט שאינם דנים לפי דין תורה.
3. לפעמים תביעות וסכסוכי שכנים מעכירים את האוירה בבנין לרמה שעדיף לוותר על מעט ממון.