שאלה
לכבוד הרב ברונר שלום!!
לימוד בהלכות ספירת העומר הביאני לשאלה.
השו"ע פוסק באו"ח סימן תפט ז-ח ששכח לספור באחד מן הלילות ולא השלים ביום (בלא ברכה) אזי אינו ממשיך לברך בשאר הלילות.
והנה עיינתי ברמב"ם ולפי שיטתו המצווה היא לכל לילה בנפרד א"כ לא רק שהשו"ע לא פסק כרמב"ם אלא שהבית יוסף על הטור (שם) כלל לא הביאו.
והנה אולי נגיד שהרמב"ם שיטה יחידה היא, ולכן לא פסק כמוהו,אך נראה הדבר אחרת לגמרי!!
הבית יוסף מביא את דעת הבעל הלכות גדולות שפוסק שלא ימשיך לברך.
והנה לא רק ששאר הגאונים סוברים אחרת ושימשיך לברך (בטור שם רס"ג ורב האי גאון) אלא גם התוספות מביעים תמיהה מוזרה על דברי בעל הלכות גדולות וכותבים שלא ייתכן כדבר הזה.(מנחות סו. וכן במגילה כ.)וגם הרא"ש בסוף פסחים בעניין זה : "ועוד כתב בה"ג שאם הפסיק יום אחד ולא סופר שוב אינו סופר דבעינן תמימות.ואין נראה לר"י דבכל לילה ולילה מצווה בפני עצמה היא".ואמנם נראה שהרא"ש נוטה לדעה שיוכל להמשיך ולברך.וגם ישנם נוסחאות של בעל הלכות גדולות ששם מה שכתבו בשמו כלל אינו מופיע!!
וגם הכל בו בהלכות ספירת העומר מביא בשם בה"ג דברים הפוכים!!.
וכל מי שהביא הבית יוסף הוא תרומת הדשן.
הלא לר' יוסף קארו הרמב"ם והרא"ש והרי"ף ומכאן נראה שהרמב"ם וקצת הרא"ש והתוספות ורוב רובם של הגאונים ובפרט רב האי גאון.
אחרי תמיהה מוזרה זו ישנה שאלה-
אמנם השו"ע פסק שאסור להמשיך ולברך,אם אדם שכח ורצונו להמשיך ולברך ולקיים את המצווה האם יש לו על מי לסמוך?..
תשובה
ב"ה מוצאי שבת פרשת "אמור" תשס"ג
שבוע טוב!
יישר כח על הבירור ההלכתי המדויק. בנוגע לשאלתך, כיון שמנהג הפסיקה הוא המחייב, והמנהג שעם ישראל קיבל על עצמו, הוא השולחן ערוך. פסיקתו של מרן המחבר התקבלה על ידי עם ישראל באופן כללי חוץ מאותם נושאים בהם נהגו שלא לפסוק כמוהו.
בנושא זה של ספירת העומר המנהג הוא לפסוק כמחבר, ולכן אין להמשיך ולברך. זה נחשב כהכרעת ההלכה, ולכן אין לסמוך על השיטות האחרות.
כיון שבפשטות קיימת חובה גם על מי ששכח להמשיך ולקיים את המצוה, צריך לשמוע את הברכה ממי שמברך ולכוון לצאת, וגם לבקש מהמברך שיכוון להוציא.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם