שאלה
בס"ד
שלום הרב!
השאלה שלי היא בקשר לשירות לאומי,
אני נמצאת עכשיו בסוף כיתה יא'.
אני יודעת שזה די רחוק ממני עכשיו אבל בכל זאת אני מחפשת כיוון (מאחר ושנה הבאה צריך לסגור כבר בסביבות חנוכה-פסח)
תמיד הייתי בכיוון של ילדים מיוחדים (עם מוגבלויות)גם מפני שיש לי ניסיון עם ילדים מיוחדים ויש לי בת דודה נכה שהיא מאוד קרובה אל.
לפני שנתיים התחלתי גם להתנדב במקומות עם ילדים כאלה.
לפני כמה זמן הקומונרית בסניף שאני מדריכה בו לקחה אותי לשיחה שאני אלך לקומונה ושלא אתפשר על שום דבר.
היא הבהירה לי שהעם צריך קומונריות, שיש סניפים שנמצאים בסכנה ופשוט קורסים וכואב לי לשמוע על זה!! (גם בגלל שהסניף שאני נמצאת בו עמד לפני קריסה עד שחצי צוות נכנס להדרכה. החשיבות שלו ענקית כי הוא סניף עולים)
היא אמרה שיש לי כוחות בידיים ופשוט צריכים אותי!
אני יודעת שהסניפים האלו מצילים נפשות יהודיות, מסגרות שכל כך תורמות ואני יודעת שלהיות קומונרית זאת שליחות משמיים ועבודת קודש!!
אבל זאת התמודדות ענקית שזה אומר שיש לא מעט משברים בדרך, ניתוק מהמשפחה, הסניף הופך להיות מרכז החיים...
מה יותר חשוב/תורם?!
אשמח לקבל חוות דעת!
תודה רבה ורק בשמחות בעז"ה!
תשובה
לשואלת שלום רב.
כל אחת תורמת כמיטב יכולתה. בד"כ המקום הטוב ביותר שבו תוכלי להתנדב, זה המקום שבו את מרגישה הכי שלמה עצמך, שבו את מרגישה שאת מבטאת את עצמך ואת מתחברת אליו ולכן בו תוכלי לתת הכי הרבה מעצמך. אין כאן בכלל עניין של פשרה. הרי אינך מחפשת את החיים הקךים. התנדבות עם ילדים מיוחדים היא מאד תובענים ולא קלה בכלל. לכן את צריכה לעשות חשבון עם עצמך ולראות מה הכי מתאים לך.
הכי חשוב, שבכל מקום שבו תהיי, תעשי כמיטב יכולתך ותתני כמה שאת יכולה.
ולסיום אוסיף עוד הערה. גם החשש מהניתוק מההורים הוא שיקול חשוב. לא כל אחת בנויה לריחוק מהבית. יש כאלה שזה מצויין בשבילן, ויש שלא. ואת צריכה לשקול זאת ביושר עם עצמך.
בברכה
אפי קיציס