שינוי מנהגים בעקבות נישואים

שלום
נוהגים כמנהג הבעל.

הסבר ומקורות
כתב הרמב"ם במורה נבוכים שהטעם שבעל מפר את נדרי אשתו הוא מפני שלא יכול להיות שיהיו מנהגים שונים בבית אחד. ומעין זה כתב רבי שמעון בן צמח דוראן (תשב"ץ ג, קעט), שדבר פשוט הוא בלא ספק, שלא יתכן שישבו שניהם לשולחן אחד, ומה שמותר לזה אסור לזה. ולכן צריכה האשה לילך אחר מנהגי בעלה, שאשתו כגופו. (אם הבעל נפטר, תלוי הדבר, אם נולד לאשה ממנו ילד תשאר במנהג בעלה, ואם לא נולד לה ממנו ילד תחזור למנהג בית אביה). והוסיף לבאר הרב פיינשטיין (אג"מ או"ח א, קנח), שדין האשה כדין מי שעובר לגור במקום שהכל נוהגים בו באופן שונה מכפי שהיה רגיל, שאם בכוונתו לגור שם תמיד, עליו לבטל את מנהגיו הקודמים ולנהוג כמנהג אנשי מקומו החדש (עפ"י שו"ע יו"ד ריד, ב; או"ח תסח, ד, מ"ב יד). וכן אשה שנשאת לבעלה, הרי היא כמי שעברה לביתו לתמיד, ולכן עליה לנהוג כמנהגיו.

לפי זה, אם אשה אשכנזית נישאה לספרדי, יכולה לאכול קטניות בפסח, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים, מפני שכך הדין שהאשה נוהגת כמנהגי בעלה. ואע"פ כן כמה פוסקים המליצו שתעשה התרת נדרים.

מכל מקום בדברים שאין בהם משום איסור אלא תוספת החמרה והנהגה טוב אין מניעה לנהוג כרוב ישראל וחשוב להתרגל להתייעץ עם רב בשאלות הלכתיות מתחדשות.

ברכה והצלחה
אייל משה