שימוש בחפץ שלא ידוע בעליו

חפץ המונח במקום המשתמר אינו בגדר אבידה ולכן אין לגעת בו. (חו"מ סי' רס' סעיף ט'), אולם כעבור זמן-רב ניתן להניח שהבעלים התייאשו , והרי החפץ של מוצאו.(רס"ב סעיף ה'). הבעיה מתעוררת כאשר המקום שבו האבידה נמצאת, אינו משתמר או שאין ודאות שאכן החפץ הונח שם במודע. במקרים אלו צריך להכריז על האבידה. ההכרזה תפורסם במקום שכל בני הישיבה רואים , ולפרק זמן כזה , שכל הרוצה יכל לראות. לאחר זמן ניתן להעריך את שווי הכספי של האבידה, ולציין בפתק את סימני האבידה ושוויה. את הפתק יש לשמור לתקופה ארוכה.
ניתן להשתמש באבידה , ובלבד שאם המאבד יגיע אליו הוא ישלם לו את שווי האבידה ( עפ"י הגמ' בב"מ כט: לגבי תפילין ובשו"ת אגרות משה סי' מה')
תשובת הרב בראלי שליט"א ,דיין בבי"ד לדיני ממונות שע"י ישיבת ההסדר