שאלה
שלום!
אני נמצאת בתנועת נוער דתית בת 15(חשוב מאוד לציין שאני נמצאת בתנועת נוער דתית ולא חרדית!! )
דתיים (כיפה סרוגה..)
חבר'ה בנים ובנות מהשבט רוצים להיפגש ולהעריץ צחוקים! כולם שם שומרי תורה ומצווה !
וגם הבנים שבדרך כלל נוהגים להתשנות ליד בנות לא מתשנים ונשארים כמו שהם!
לא נוגעים אחד בשני ולא כלום...
אבל יש ילד אחד בשבט שטוען שהוא לא רוצה להיפגש עם בנות(הוא לא החלטי על עצמו!!) אבל בבני עקיבא הוא כן ידבר!! אי אפשר להבין אותו!
אני חושבת שלהיפגש פעם בשבוע בנים בנות חבר'ה מהשבט והלעריץ צחוקים זה לא נורא!! אנחנו יושביל על ספה/ספסל שונה וכו'...
ומעבירים חוויות שהיו במסע /מחנה שהיה לנו בבני עקיבא ולא נשכח שני עקיבא זאת תנועה מעורבת ואנחנו לא חרדים..
מה יש לך לומר אני נוהגת נכון או לו? אפשר להמשיך אם זה? מה להגיד לאותו ילד?!(סלחו לי אם השאלה נשלחת פעמים רבות המחשב לא בסדר..)
תשובה
שלום לך
אכן לשבת ו'להריץ צחוקים' זה לא הדבר הכי טוב בעולם. מותר לספר חוויות, מותר לשתף בדברים שקורים, אך הרבה פעמים שיחה המונית שכזו מובילה לשיחה ברמה נמוכה ולעיתים אף גסה ולכן ראוי למעט בה. בוודאי שהדברים נכונים כשנכנס המימד המיני - כשיושבים יחד בנים ובנות ומריצים צחוקים אזי הדרך לשיחה נמוכה ורדודה מעבר לרצוי היא מהירה ביותר.
הייתי מייעץ לכם להחליט ביחד על כך שמותר לספר חוויות ומותר לשתף בצחוקים אבל כדדאי שלא למסד זאת באירוע חד שבועי ולא להפוך זאת לפגישה קבועה.
לגבי אותו ילד - מדוע חשוב לך שישתתף? עזבי אותו, תני לו לשמור על אמונותיו שבמקרה זה אכן צודקות!
בהצלחה, אריאל