שאלה
כבוד הרב שלום,
אני בסוף שנתי הראשונה של שרות לאומי.
החלטתי שבשלב זה אני לא מתחילה לצאת, מפני שאני לא מוכנה לאחריות של נישואים, ומערכת יחסים סתם לא באה בחשבון. מצד שני אני מאוד מרגישה בצורך פנימי לקשר, חום וכו'...
אדם מסויים שאני מעריכה מאוד הציע לי לפגוש בחור כלשהו. אמרתי שאחשוב על כך ואחזיר תשובה.
מצד אחד, החלטתי שאני עדיין לא מוכנה, מצד שני, מה אם אני מפספסת בחור נהדר? (הוא לא סיפר לי שום דבר על הבחור).
אני גם חוששת שלא אקבל עוד הצעות שכן הכרותי עם המציע היא מתוך השרות, ומי יודע אם ימשיך להציע לי בהמשך?
הלב שלי מאוד משתוקק לחום, ולקשר, ואני מתלבטת אם המחסום השכלתני שהצבתי לעצמי הוא עדיין מתאים.
אני לא הולכת ללמוד מקצוע שנה הבאה, והורי לא יוכלו לפרנס אותי לאחר נישואים. אני צעירה מאוד.
מה עליי לעשות?
תשובה
שלום
זאת לא שאלה שרב שאינו מכיר אותך יכול לסייע לך לפתור אותה. והיא תלויה בהיכרות אישית עמך, בברור משותף אשר דרכו יתברר עד כמה החששות שלך מקשר משקפים בעייה אובייקטיבית של בניית משפחה בשלב זה של החיים או האם הם נובעים שמשהו פנימי וכדו'.
בכלל, סוג זה של שאלות שמופנות לרב יכולות באותה מידה להיות מופנות לאנשים אחרים, מחנכים או סתם מבוגרים שיש להם נסיון חיים. לא כתוב שום דבר בשולחן ערוך בנושא זה, ולדאבוננו אין לרבנים היום רוח הקודש.
אני מאחל הצלחה בכל אשר תפני
אלי כאהן