שאלה
שלום.
ראשית, תודה רבה על המוכנות להיות כתובת לשאלותיהם של הציבור.
אני רוצה להציע לחבר של בעלי _בן 29) חברת ילדות שלי (בת 27)
. העניין הוא, שבשנים האחרונות היא עברה משברים נפשיים, ונזקקה לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. היא לא אושפזה במוסדות. כעת היא מרגישה טוב, שמחה, עובדת ומחפשת חתן. היא עדיין לוקחת כדורים , והיא במעקב (פעם בחצי שנה) של פסיכיאטר.
לפי מיטב ידיעתי אין במשפחתה עבר של מחלות נפשיות. וגם למה שעבר עליה אין אבחנה מדויקת.
רציתי לדעת כיצד לעשות שידוך זה? האם ראוי להציע לחבר שלנו אותה? בעיני היא מקסימה ובעלת לב טוב ויכולה להיות התאמה. אך נראה לי שברגע שידע שעברו עליה דברים קשים בתחום הנפשי הוא אפילו לא יהיה מוכן לצאת איתה. היא מבחינתה ביקשה שלא אספר דבר לבחור שאני רוצה להציע לה.
מה לומר לו? ואיך?
אודה מאוד לתשובתך
תשובה
שלום וברכה
ההתחלה והסוף ברורים:
ההתחלה היא שצריך לנסות כל אפשרות ששערי ההיכרויות לא ינעלו בפניה, ואת עושה את מעשה החסד הגדול מכולם בתחום זה.
הסוף הוא שהבחור חייב לדעת זאת לפני הנישואין, ולא ניתן לדבר על נישואין במצב כזה בלי שהבחור יידע.
השאלה היא האם מותר "לאתחל" את הזוג, ולהפגיש אותם בלי שהבחור יודע מראש על כך.
נראה לי כי אם מקובל עליה כי היא אכן תספר לבחור את הדברים בשלב מסוים – לא רחוק – אולם היא מבקשת לא לספר כדי שתהיה הסכמה בכלל להתחיל, הדבר מותר על פי ההלכה. אולם כל זאת כאמור רק אם ברור שבאמצעיתו של דבר הבחור ידע על כך, והם ידברו בפתיחות על מה שעובר עליה.
כל טוב ובהצלחה גדולה