שאלה
שלום רב!
אני בעז"ה אתחתן עוד חודש, ויש בעיה שמטרידה מאוד אותי ואת ארוסתי.
יש שוני גדול בין האורח הדתי של הבתים בהם גדלנו, ושוני זה מתבטא בהרבה מנהגים וגם בכשרות.
חשוב לי מאוד שבבית תהיה הלכה אחת, ולא כמה הלכות, ז"א ששנינו נההג אותו הדבר.
האם האשה יכולה לכפות על הבעל להחמיר במקום בו ההלכה לא מחייבת אותו?
האם האשה צריכה לעשות התרה על מנהגיה? האם בכל מנהגיה היא חייבת לנהוג כבעל, גם אם זה דורש ממנה להקל היכן שלא היתה רגילה? (מבלי לחרוג מגבול ההלכה, אני מתכוון לחומרות שהן לא מעיקר הדין).
לענין כשרות, אני עד היום (וגם הורי), אוכל רבנות, למעט בשר, שאוכלים חלק (אנו מעדות המזרח), אולם בביתה של ארוסתי, מחמירים יותר בנושא זה. אנו רוצים, שגם משפחתה תאכל אצלנו, וגם אנו נאכל אצל הורי, כיצד ניתן לנהוג?
מה ההבדל (לא בבשר) בין רבנות, בד"צ הרב מחפוד, וכל ההכשרים? אני מכיר בערכה של הרבנות הראשית, וחושב שסמכותה חשובה למדינה ולעם, מי נחשב סמכות הלכתית לערער על סמכות הרבנות? ומי מבטיח לי כי הכשר אחר "נקי" מנגעים אלו ואחרים?
תודה מראש על המאמץ והעזרה,
תודה על המפעל הענק שאין כדוגמתו.
אבי.
תשובה
ב"ה
ב"ה
שלום רב,
שאלתך היא שאלה יסודית וממצה.
אענה לך תשובה כללית אם כי בנושא מנהגים יתכנו חריגות פה ושם כפי שאפרט בהמשך.
קודם שיהיה במזל טוב
כללית,האישה הולכת אחר מנהגי בעלה וצריכה לעשות התרת נדרים אחרי החתונה
אולם,הזוג נדרש לרגישות ולגמישות בנוגע למנהגים חשובים מאוד לאחד הצדדים,ולפעמים גם לאמץ מנהגים יפים מבית ההורים ולבנות יחד את המנהגים והאווירה שרוצים להנחיל לדורות הבאים.
בעניין הכשרות טוב תעשו אם תסכימו על גוף כשרות משותף ותבחנו את הדברים לגופם,
כמובן בלי לפגוע באחד הצדדים מן המשפחה.
העיקר שתשרור ביניכם אהבה ואחווה שלום ורעות.
בברכה
עוזיאל.
בעניין הכשרות
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם