שבת

שלום
1. קונים סקו'צ ביום חול. בשבת משאילים מהשכנה / מנקים רק בזרם מים / משתמשים בסקו'צ פיראטי - ( רשת מגולגלת של שק תפו"א, שקיות וכו').
2. לכתחילה צריך לתת אותה לאדם אחר שיגביה אותה בידו ובזה הוא קונה אותה עבורם מלפני שבת כך שהקניין בוצע כבר לפני השבת (זכין לאדם שלא בפניו)
בדיעבד אם לא עשו כן לצורך מצווה כגון מתנת בר מצווה או פרסי עידוד לילדים הדבר מותר.
מתנת בר מצווה עדיף לתת כפיקדון עד מוצ"ש ולמקל לתת באופן רגיל יש על מי לסמוך(בית מאיר עפ"י רי"ף ורמב"ם, שו"ע או"ח תרנח, ג-ד).
3. מותר ולכתחילה אם ממילא מתלבשים עדיף לברך באופן מכובד יותר

ולהלן הסבר ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א .
בברכה אייל משה

הלוואה השאלה ומתנה
כשם שאסור לקנות ולמכור בשבת, כך גם אסור להלוות דבר או לפרוע חוב, שהואיל ורגילים לכתוב על כך שטרות, יש חשש שיבא לכתוב. לפיכך, מי שצריך לבקש מחברו לצורך שבת דבר מאכל או מלבוש או כסא, יבקש אותו בלשון ´השאלה´, שאין רגילים לכתוב את מה שמשאילים. ובשפה שאין בה הבדל בין לשון הלוואה והשאלה, יאמר בלשון ´תן לי´. ואם המשאיל חושש שהמשאיל ישכח להחזיר לו את החפץ, יוכל לבקש ממנו להשאיר אצלו איזה חפץ, אבל לא יאמר שהוא ´משכון´ או ´עירבון´ כדרך חול (שבת קמח, א; רמ"א שז, יא). ואם ביקש בלשון הלוואה, יענה לו שאסור להלוות אבל מותר לתת בהשאלה (שלחן שלמה שז, טו, ב).
לדעת כמה פוסקים, אסור לתת מתנה או לקבל מתנה בשבת, מפני שבעת נתינת המתנה החפץ עובר מרשותו של הנותן לרשותו של המקבל, והרי זה דומה למקח וממכר (מ"א שו, טו; ברכ"י ז; מ"ב לג). ויש סוברים, שמותר לתת מתנה בשבת, כי אין כותבים שטרות על מתנות (בית מאיר עפ"י רי"ף ורמב"ם). לכתחילה נוהגים להחמיר שלא לתת מתנות בשבת, אבל בשעת הצורך בשביל קיום מצווה לכל הדעות מותר לתת מתנה (שו"ע או"ח תרנח, ג-ד). לפיכך מותר לתת במתנה כלים ומאכלים לצורך סעודת שבת (מ"ב שו, לג). וכן מותר לתת לילדים שהשתתפו בלימוד פרסים, שיש בזה צורך מצווה (מנו"א ח"א י, 55; ארח"ש כב, נ).
הרוצה להביא מתנה לחתן בר המצווה בשבת, נכון שיבצע את פעולת הקניין לפני השבת, כלומר יבקש מאדם אחר שיגביה את המתנה כדי לקנות אותה עבור חתן בר המצווה, וכך המתנה תעבור לרשותו לפני השבת, ובשבת יביא לו אותה. ואם לא עשו כך, יתן את המתנה כפקדון עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת מקבל המתנה יקנה אותה (שש"כ כט, כט). ויש מקילים לתת מתנה לחתן, כי יש בזה קצת מצווה לשמחו (א"ר וחת"ס). ובשעת הצורך אפשר לסמוך עליהם (שרידי אש ב, כו; יחו"ד ג, כא).

בכל שאר הדברים שבקדושה, כדוגמת ברכות וקריאת שמע, כל זמן שהאדם מכסה את ערוותו הרי הוא רשאי לאומרם (שו"ע או"ח עד, ו). אבל בתפילה הדין שונה, שהואיל והאדם עומד לפני המלך ברוך הוא, עליו להתלבש באופן מכובד (שו"ע צא, א). ולגבי נשים, כל זמן שהבגדים צנועים על פי גדרי ההלכה, הרי הם כשרים לתפילה 3 .

לכתחילה יהדר אדם ללבוש בגדים מכובדים, שלא יהיה כבוד שמיים פחות מכבוד בשר ודם, וכמו שאדם מקפיד להתלבש באופן מכובד לפני שהוא נפגש עם אנשים חשובים, כך לפחות עליו להקפיד להתלבש לקראת התפילה. ואמנם אדם שהולך פעם בחייו להקביל את פני המלך - לובש את בגדיו היפים ביותר, ואילו זה שפוגש בכל יום את המלך - מקפיד ללבוש בגדים מכובדים לפי תפקידו ומעלתו, אבל אינו מתלבש בכל יום בבגדיו המכובדים ביותר. וכך אנו בתפילה, הרי אנו כמי שבאים לפני המלך בכל יום, שלובשים בגדים נאים, אבל לא את המכובדים ביותר, שאותם אנו שומרים לשבתות, חגים ושמחות של מצווה.

הלבוש הכשר לתפילה
אף שלכתחילה יש ללבוש לקראת התפילה בגדים מכובדים, כאשר קשה להחליף את הבגדים, אפשר להתפלל בבגדים רגילים, והעיקר שלא יהיו בזויים. לכן מי שעוסקת בעבודות ביתה ומטפלת בילדיה ואין לה פנאי להתלבש לקראת התפילה, רשאית להתפלל בבגדיה הרגילים או בחלוק שבו היא הולכת בביתה, שכל זמן שאין היא מתביישת לפתוח בבגדים אלו את דלת ביתה - אין הם נחשבים בזויים אצלה.

אין להתפלל בכתונת שינה (פיג'מה) (מ"ב צא, יא). אבל לחולה מותר להתפלל בכתונת שינה, מפני שמקובל שזהו לבושו של חולה גם בעת שאנשים מכובדים באים לבקרו.

אין לעמוד בתפילה במעיל גשם, מגפיים וכפפות, שאין דרך לעמוד בהם לפני אנשים מכובדים (מ"ב צא, יב). אבל בשעה שקר מאוד, אין בכך פגיעה בכבוד התפילה, ומותר להתפלל במעיל גשם וכפפות. וכן במקום שהכל רגילים ללכת במגפיים, מותר לעמוד בהם בתפילה.

וכן בנות שנמצאות בטיול, רשאיות להתפלל כפי שהן לבושות בטיול, ובתנאי שהבגדים יהיו צנועים כדין. ואף שבשעה שהן בביתן בגדים אלו נחשבים ללא מכובדים ואולי אף בזויים מעט, מכל מקום בטיול הם נחשבים מקובלים, וגם אם היה בא לפניהן אדם חשוב לא היו מרגישות צורך להחליפם, לכן, כל זמן שהם צנועים, מותר להן להתפלל במשך הטיול בבגדי הטיול