שאלת אמונה

שלום לך, מורן.
אכן הקב"ה לא צריך להתפאר, ולא צריך שיפארו אותו, הוא, בעצם לא צריך כלום כלום כלום כלום. מי ש"צריך" משהו- זה אומר שחסר לו משהו. שבלי ה"משהו" הזה שהוא צריך- הוא יהיה לא מושלם. והקב"ה מושלם. הוא ברא את העולם, ובו את הבריות, ואומר להם לעבוד אותו, רק כדי לתת להם אפשרות לקבל ממנו שכר חלף עבודתם. נניח שיש מישהו שיש לו מינימרקט. בקיץ הוא "מעביד" את הבן שלו אצלו במינימרקט ומשלם לו על עבודתו. איך הוא הסתדר כל השנה בלי עזרת הבן? הסתדר. את רואה שהסתדר לא רע. אז למה עכשיו הוא לוקח את הבן לעבודה? כי הוא רוצה לתת לבן הרגלי עבודה, אחריות, וכו' וכו', ועוד לצ'פר אותו אחר כך ב"משכורת", שכולנו יודעים שלא תהיה בדיוק לפי שעות העבודה של הבן, ולא תהיה לפי "שכר מינימום" לנוער... אז אותו הדבר לגבי הבריות והקב"ה, והציוויים שהוא מצווה.
"הסתר פנים" איננו "ברוגז" שהקב"ה עושה לנו, אלא זה מצב שאנחנו יוצרים אותו. בכלל, כל העונשים לגבי שמירת דברי הקב"ה, זה לא שהקב"ה "מעניש" אותנו. אלא אנחנו יוצרים מצב. כמו שלא נגיד שמי שעישן סיגריות שלושים שנה עכשיו הקב"ה "מעניש" אותו ומכה אותו במחלת הסרטן. כולנו מבינים שהוא הביא על עצמו את מחלת הסרטן בכך שעישן עשרות שנים...
האם את מכירה את סיפור הילדים הנחמד "מוקי ברוגז עם אמא"? מוקי הקטן בן השנתיים, כעס על אמא, ובתור "עונש" לאמא, הוא יצא מן הבית, והלך רחוק רחוק. ואז ירדה החשיכה... והתחיל לרדת גשם... איך מרגיש מוקי? הוא מתחרט על זה שהוא "העניש" את אמא, הוא מבין שהוא טיפש, והוא בוכה "אמא! אמא!". ואמא לא לידו, ולא יודעת גם איפה הוא בשביל להיות לידו.
הקב"ה נתן לנו אפשרות להתקרב אליו (על ידי שמיעה בקולו) או להתרחק ממנו. זו הבחירה החופשית. כאשר אנחנו מתרחקים, לפעמים מרגישים את המרחק, וקוראים לו "עונש". לפעמים זה "הסתר פנים".