שאלה
לרב שלום!
ברוך ה' קבלתי על עצמי את נושא של שמירת הלשון (קרוב ל8 חודשים)אבל אני מרגישה שמאוד קשה לי להתמודד מול המשפחה שלא שומרת על הלשון מחוסר ידע ,אציין שכאשר כל אחד מדבר עימי בנפרד הוא משתדל מאוד לשמור על לשונו אבל כאשר כולם מתאספים יחד אז למרות שאני נמצאת שם הם מרשים לדבר דברים שהם לא היו נאמרים כאשר היינו לבד לכן אני בחרתי קצת לסגת ולשמור מרחק מפני שאני לא רוצה לשמוע רכילות.
הרב אני מרגישה שזה ממש קשה שאתה עומד יחיד מול החברה שהם המשפחה שלך שאתה מחיוב לבוא איתם במגע יומיומי עם החברה יותר קל כי אתה לא מחיויב כמו למשפחה לכן איני יודעת מה לעשות לשבת איתם זה קצת בעיה מהסיבות שציינתי לעיל ולהתרחק זה לא הדרך ? לשבת איתם ולא לקבל את הדברים או לשבת ולשתוק זה עינוי גדול יותר.להעביר נושא כמה אפשר? וגם כאשר מדברים על נושאים כללים שלא קשורים לאף אדם אלא עינינים סתמיים אחד מהם יכול להכניס ולדבר על אנשים איך שהוא שזה מתקשר לו לנושא או ללמד זכות על אנשים שדברו עליהם לא יודעת אם זה דרך מפני שאני פוחדת כי יכול להיות שזה רק יגרע ומה לגבי ההורים?
הרב מה לעשות אני זקוקה לעזרה רבה בנושא הזה ומה אעשה כאשר אני אתחתן יכול להיות שזה יראה בעיניך כניפוח העיניננים אבל זה המשפחה שלי הם מקסימים ואוהבים לעזור אבל הרב אתה מבין את כוונתי שכאשר משהו לוקח להתחזק במיוחד בנושא זה שני הדברים קשים לשילוב זה לא שלקחתי להתחזק בצניעות למשל או כשרות שבתחומים האלה אתה לא פוגע באף אחד כוונתי היא למשל כשרות אם משהו לא כשר אז אתה יכול לאכול משהו אחר כתחליף וכו'.
אבל בנושא הזה אם אתה שומע אתה נפגע למרות שאתה לא מאמין ולא מקבל אבל עצם השמיעה אסורה לכן הרב יש לך עיצה מה לעשות?
תשובה
בס"ד
שלום לך
יישר כוחך על ההקפדה בשמירת החשון שקיבלת על עצמך, זה מאד טוב ומאד ראוי במיוחד בימים הללו שאנו מזכירים את המקדש שנלחרב בגלל שנאת חינם.
אכן מאד קשה בחברה לשמור ולהקפיד על טהרת הלשון, ועל שיחה שאין בה רכילות ולשון הרע. וזהו קושי גדול עוד יותר בתוך המשפחה הקרובה.
הנקודה הבסיסית היא, בדיוק כפי שכתבת, אתנחנו לא עסוקים בלחנך אחרים למצוות. אנחנו עסוקים בתיקון של עצמנו עד כמה שאפשר. כלומר אין צורך שאת תעירי להם או תבליטי את אי הנחת שלך מנושאי השיחה. עיקר העניין הוא שלא להתייחס נפשית לנושא השיחה, בטח שלא לקבל זאת, ואם אפשר לעסוק אז במשהו אחר, להביא משהו לאכול, להתעניין בתחום אחר, ופחות להפנות את תשומת הלב לעניין המדובר.
ברור שאת נראית להם קצת משונה, אבל את נוהגת נכון, והזכות שלך בהקפדה הזו היא גדולה.
במשך הזמן ייקל עלייך, ותרגישי קל יותר בהקפדה הזו. אל תדאגי לגבי חתונה, עם בעלך לעתיד השיחהתהיה מרוממת יותר ולשון הרע לא יהיה חלק מהשיח הקבוע שלכם.
דרך אגב לאישה ולבעל מותר לשפוך את הלב זה בפני זה ואין בכך לשון הרע.
בהצלחה
הרב יעקב ידיד
ישיבת כרמיאל