שאלה
שאלה על כיבוד אב:
אבי אדם מבוגר, בן שבעים. כל חיו הוא עבד קשה ועד היום הוא עובד ומנהל עסק. כמו כן הוא עושה ספורט יומי. רוב הזמן שאבי בבית הוא אוכל או ישן.
אני בנו הקטן, בן 28. מאז נעוריי היה לי קשה לשמוע קולות צורמות תוך כדי אכילה. אולי זה בעייה פיזיולוגית, אבל נראה לי שנימוסי אכילה מאוד חשוב לי. הדבר לא נרגע עם השנים. עד היום קשה לי לשבת בשולחן או לשמוע את אבי אוכל.
הדבר חורה לי מאוד. אני רוצה לכבד את אבי, אבל יודע שעדיף לי לברוח בזמן אכילתו מהאזור, אחרת אני מתעצבן מבפנים ומתקשה להתרכז בנעימות ועלול לגרום לסלידה במום להתקרב.
מה עושים?
תשובה
שלום וברכה
אני מבין היטב את הבעיה.
באופן כללי, במצבים כאלה ההלכה תובעת מאתנו להדחיק את מה שאנו חשים, בשל החשיבות העליונה של כיבוד אב ואם. אביך אינו עושה שום דבר שאינו כראוי מבחינתו, והוא לא פגע בך ולא עשה לך דבר רע, אלא זה מי שהוא, ואנחנו מחויבים במצוות כיבוד אב ואם.
הגמרא מספרת על כיבוד אב ואם במצבים הרבה יותר קיצוניים (אמא שיצאה מדעתה), ומדברי הרמב"ם משמע כי אין מדובר במידת חסידות קיצונית, כי אם בהלכה. במקרה שלך, מדובר אפילו במצב בו הפגיעה כלל אינה מכוונת לך.
זה קשה, אולם זו זכות גדולה לכבד אב ואם. במצבים בהם העובדה שאתם לא אוכלים ביחד אינה חריגה ואינה פוגעת בו – אתה בוודאי רשאי לאכול במקום אחר.
כל טוב ויישר כוח