שאלה
שלום. קודם כל מאוד הופתעתי לגלות שאחרי יום כבר קיבלתי תשובה. ואני בהחלט מתנצל על חוסר הבהירות של המכתב הקודם, אין ספק שזה מבטא גם את המצב הפנימי שמבולבל ומחפש.
אני יהודי כשר, אמא, סבתא, סבתא רבה וזה ממשיך... אבל כמו הרבה משפחות בגולה, לאט לאט המנהגים וההרגלים נעלמו, ואני גדלתי בבית שעצם היותי יהודי הייתה רק ההשתייכות לאותה שושלת ארוכת שנים, אך ללא שום היבט דתי אמונתי.
אני כרגע סטודנט לפסיכולוגיה בשנתו השנייה, מתגורר בצפון הארץ. (ההורים במרכז הארץ).
האמת שהשאלות וההתלבטויות הן רבות אבל אני אנסה להתמקד בסוגייה אחת שמאוד מעסיקה אותי- כשרות. ההסבר לכשרות שמתבסס כל "כי אלוהים אמר" מתפרש אצלי כמו סוג של "למה? ככה"- קשה לי לקבל את זה, זה מתנגד לי לרציו, ללב ולכל חלק בי. אמונתי באלוהים היא באמת בקשר של האדם עם ההוויה, חיבור עם אותו כח אינסוף ואני מבין את התורה כתיעוד ושמירה על אותם קשרים שניהלו אבותינו עם ה', שבהחלט כנראה שהקשר היה ישיר יותר בעבר. בכל זאת, ברוב המצוות והמנהגים אני מוצא בסיס ("הסבר") מוסרי, אתי, "הגיוני" לדברים. ובכשרות, אם כמה שאני ארצה או אשתדל, אין אני מצליח למצוא. יש לציין כי אני חווה קושי גדול מאוד, כי אצל רוב היהודים, חילוניים ודתיים כאחד, כשרות נחשבת למשהו בסיסי וברור שאין צורך אפילו לעצור ולהסביר למה, למה זה טוב וכו', ואילו אצלי זה לא משהו בסיסי, להיפך, חוסר שמירה הוא ההרגל המרגיש "נכון".
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה,
אני מוצא לנכון לכתוב לך בערב חג מתן תורה ולנסות להסביר.
נקודת ההתחלה של התורה אינה רציונלית אלא קבלה:
הקב"ה ברא את עולמו, אותו אנו רואים בחושנו
הוא בחר בנו מכל העמים – זאת אנו יודעים רק במסורת אבותינו שמסרו לנו מדור לדור
ונתן לנו את התורה במעמד גדול לעיני כל ישראל וכל העולם. [אני מדגיש זאת כדי להבדיל מכל מיני שמספרים על התגלויות אישיות נסתרות – בשונה מהם התורה ניתנה לכל ישראל ביחד במעמד אחד].
בימינו יש יהודים המחוברים לעם ישראל ולא לתורה,
יש יהודים המחוברים לסוג מסוים של מצוות ולא לאחרות.
באמת ליהודי כזה קשה לקבל מצווה שאינה מובנת לו.
[חמור מהם אלו שאומרים שהקב"ה התחרט וביטל חלק ממצותיו שכן אז הם מקטינים אותו, ובעצם בעניהם הוא לא 'אל כל יכול']
לדיני הכשרות יש נסיון להסביר שזה משפיע רוחנית על האדם.
ברור שאין זו סיבה לקיים אותם אלא נסיון למצוא טעם למצוות.
הסבר טעם למצוות זה כמו באוכל – האוכל בונה את גוף האדם ללא קשר לטעמו של האוכל. מהטעם אנו נהנים מספר שניות בזמן האכילה והוא כל תפקידו לגרום לנו חשק לאכול אבל אין לו שום משמעות לבנין הגוף – כך הדבר ב'טעמי מצוות' זה משפיע על החשק שלנו לקיימם אבל אין זה חלק מהבנין שלהם.
באופן זה ניתן לראות באיסור לאכול חיות טורפות משום עידון האדם ואם נרחיב זאת הרי שבלשון חכמים "אכילת מאכלות אסורות, מהן נבנה גוף האדם, היא מטמטמת את נפשו" בדיוק כמו שבנין בית מחומרים שנראים טוב ואינם יציבים כך מאכלות אסורות משפיעים בטווח ארוך מאד על נפשו של האוכל אותם (אולי כפרטים ואולי כעם).
אינני יודע היכן אתה למד – הרב זיני הרב של הטכניון באחת החוברות שלו "עץ ארז" מתייחס לנסיון הרמב"ם למצוא הסבר לאיסור בשר וחלב, מביא את דעת הרב קוק מתוך החוברת "חזון הצמחונות והשלום" ודוחה את הסברו ...
לי נראה שעליך להבין שאצל רבים שאינם שומרי מצוות זה חלק מהענין הלאומי ואילו אצל שומרי המצוות זה חלק אלוקי אותו אין אנו מבינים.
אין בעיה לשאול שאלות אבל אנו תמיד זוכרים שהקב"ה רם ונשגב ואם היינו מבינים את פעולותיו הרי שהוא כבר לא היה ה'קב"ה' ולכן לגבי דידי זה מספיק שהשם ציוה והדרך הנכונה בעיני היא לקיים את כל מצוותיו כאשר אלו שאני מבין ומזדהה הם 'טעימות' לי וקל לי איתם ואילו אלו שאני אישית לא מבין ולא מזדהה – שם מבחן האמונה שלי על כולן, ומי אני באפסותי כלפיו בכלל מעיז לנסות ולהבין.
לסיכום
איני יודע אם עניתי לשאלתך אתה תמיד מוזמן לשוב ולשאול אבל באמת באמת לא יתכן שנרד ל"סוף דעתו" של ריבונו של עולם.
חג מתן תורה שמח
[אגב גם תורה הוא 'נתן' וזה עדין לא אומר שאנו מצליחים לקבל]
דוד לוי
09-8987548
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם