שאלה
שלום רב.
רציתי לשאול שאלה שנורא מציקה לי.
לגבי הטיעון המרכזי והקלאסי של הכוזרי שהוא טיעון העדות וההעברה במסורת וכו..
הטענה אצל הדתיים היא שישנה ראיה שהמסורת מעולם לא התנתקה בעם ישראל אף פעם, ולכן זוהי ראיה על אמיתותה.
אבל במסכת סוכה (כ, א) נאמר:
"כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה" (וכן לגבי הלל וכן לגבי רבי חייא).
מכאן אנו רואים עדות של חכמי התלמוד שדווקא כן נשתכחה תורה מישראל! ואם כן, הטיעון היסודי של היהדות קצת נחלש...
נ.ב:
רש"י בד"ה נשתכחה תורה מביא את הדוגמא של הלל ועליה הוא מדגיש שלא נשתכחה התורה לגמרי אלא הלכות מסויימות, מדברי רש"י ניתן להבין שדווקא בזמן הלל נשכחו הלכות מסויימות, ואילו בזמן עזרא נשכח הכל?...
אשמח לקבל תשובה.
בברכה רבה.
שי.
תשובה
1. איני מבין כיצד טענה מרכזי של הכוזרי הופכת לטענה המרכזית של היהדות.
2. אני מסכים שהטיעון של הכוזרי לא משכנע ולא עומד גם במבחן ההיסטורי. אך ריה"ל חשב שטיעון זה כן יעזור , המטרה של הספר היתה לחזק, ולא צריך להתיחס לכל טיעון בספר כאמת מוחלטת.
3. אין ספק שיש דברים שהמסורת שמרה עליהם בצורה מדהימה. למשל נוסח התורה, שההבדלים בין העדות הם ממש מועטים, אף שיש לנו עדויות גם על נוסחים שונים גם בו.
יתכן שהכוזרי התכוון באופן יחסי