קשה לי להתרגש!

שלום לך.
אתה אולי לא מתרגש אבל אתה מאד רגיש. אתה מבין למה הזולת מצפה ומרגיש כשהוא לא מרוצה. זו תכונה יפה והתחלה טובה מאד בדרך להתרגשות.
אני לא בטוחה שאתה באמת לא מתרגש. אולי אופן ההבעה שלך הוא מאופק יותר. אתה מביא כדוגמא להשוואה את אמא שלך שהיא אשה ולא גבר, מן הסתם עברה בחיים כמה דברים יותר ממך אז היא יותר מתרגשת. גם גברים מבוגרים עשויים להתרגש יותר מגברים צעירים. כנראה שהשנים עושות משהו, מבחינה אישיותיות ופיזיולוגית, קל יותר להתרגש כשמתבגרים.
אתה בחור ולא אשה, אתה צעיר, אינני חושבת שאתה צריך לצפות מעצמך להתרגש עד דמעות בכל סיטואציה. עם זאת, אתה יכול לפתח ולשכלל את הצד הרגשי שלך יותר וזה אולי יגרום לך להתרגש יותר.
למשל: קריאה של ספרות דרמטית (ולא של ספרי מתח), אולי תוכל לפתח יותר את תחום הרגש שלך. היום יש מספיק ספרים כשרים ומרגשים שאפשר להפיק מהם תועלת.
דרך נוספת לשכלל את הרגש היא להעמיד את עצמך במקום אנשים אחרים ולחשוב מה עובר עליהם עד לפרטים הקטנים זה הרבה פעמים מעורר התרגשות.
אבל מעל הכל: אל תלחץ ואל תנסה להתרגש יותר מדי. לעיתים עצם הידיעה שמצפים ממני להתרגש, לשמוח, לאהוב וכו מדכאת כל רגש טבעי והכל נעשה מאולץ וחסר חיות. אם לא תחשוב על זה הרבה תגלה שזה פשוט בא לך. הרבה פעמים אנשים שבוכים הם דווקא אלה שכל הזמן חושבים: רק לא לבכות עכשיו, איזה בושות, וכולם מסתכלים וכו' והמלחמה הפנימית הזו רק מוסיפה לדמעות ולעומתם אנשים שחושבים תבכה, עכשיו, נו וכו' רק הורסים את התפתחות הרגש שלהם ועומדים קפואים.
אז לא בלחץ ולא בכח, מן הסתם זה יבוא.
בהצלחה
רויטל, חברים מקשיבים.