שאלה
שלום לכבוד הרב.
אני בחור דתי כבן 15, שנמצא תמיד בעליות וירידות קיצוניות ברוחנית.
שבת אחת נשארתי ללמוד תורה כל הלילה, ולמחרת והלאה - כבר לא קמתי לתפילת שחרית.
בכלל, יש לי בעיה גדולה, אולי כבר כמעט שנה שלמה, שלא קמתי אפילו יומיים ברצף לתפלית שחרית...
אני לומד תורה, משתדל כמה שאפשר, אני לפעמים מתפלל ממש עם כוונה...
אני תמיד עם רצון להתעלות ולגדול בכל ענייני החיים (בן אדם לחברו \ למקום).
אבל אני מרגיש שהדבר היחידי שעוצר אותי - זו הקימה בבוקר.
כל בוקר מחדש אני מוותר לעצמי, אני שם שעון מעורר בלילה, ובבוקר כשהוא מצלצל אני מבטל אותו.
כל יום מחדש אני מוותר לעצמי... תמיד היו לי קשיים בקימה בבוקר - אבל זה הגיע למצב שאפילו יום אחד אני לא מצליח לקום לתפילה - גם אם בערב כל כך רציתי.
אמנם, בטיול השנתי שהיה לנו, (בלי להתגאות) אני קמתי ראשון לפני כולם לתפילה...
אני כבר חסר אמונה שאי פעם אצליח באמת לקום בקביעות לתפילה,
אם אצליח לקום בע"ה - זה ממש יקדם אותי...
אשמח לקבל את עצת כבוד הרב.
תשובה
שלום וברכה,
אני מעריך מאוד את רצונך הכנה להתעלות ולהשתפר זה דבר שאין לזלזל כלל בחשיבותו.
ראשית, יש להבין כי החיים מורכבים מעליות וירידות ועל שאיפתנו לתקן ולעלות תמיד יש לקבל בהבנה גם את רגעי השפל והכישלון.
בגמרא אומרים שכל הלומד בלילה חוט של חסד משוך עליו כל היום, ואילו בפרפרזאה לשאלה שלך יש לומר כי כל הלומד תורה כל הלילה שמיכה של צמר משוכה עליו כל היום. לאמור, אם ברור לך שלימוד התורה בלילה רק יפגע בתפקודך במהלך היום אזי אולי עדיף להתפלל מקודם בבוקר וללמוד תורה ביום.
לגבי הקימה בבוקר - ישנם רבים וטובים שמתקשים לקום בבוקר. אולם באופן מפתיע במהלך הצבא ואף עם השנים תוך התחייבות לעבודה ולמשפחה קשייה הקימה חולפים ולפתע ניתן לקום ללא בעיה. אין רצוני כלל לזלזל בקושי מולו אתה ניצב כיום אלא לטעת בך תקווה להתקדמות ותיקון.
אני מציע לך להתחיל בתהליך בו תבחר נקודות עוגן מהן ניתן להתקדם. לדוגמא, לבחור שבימי שני וחמישי אתה בטוח קם לתפילה. למצער, שבשבת אתה מגיע לקריאת התורה וכדו'. משתצליח לבסס את עצמך בנקודת מסוימת נסה להוסיף מעט בכל פעם. עם רצון טהור וחיובי כשלך אני בטוח שתוכל להגיע להישגים נאים!
כל טוב,
אביאל