קטעי תפילה בארמית

שלום וברכה
חז"ל אומרים "אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי" (שבת י"ב)
לכן, כל בקשת צרכים צריכה להעשות בשפה העברית. אולם קטעים מסוימים תוקנו בארמית וכבר התוס' במסכת ברכות ג. כותבים שקדיש נאמר בלשון ארמית לפי שזו תפילה יפה ולכן תקנו אותה בשפה שמלאכי השרת לא יוכלו להבין את הנוסח.

נפסק להלכה בשולחן ערוך (ק"א,ד):
"יכול להתפלל בכל לשון שירצה, וה"מ בצבור, אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש; וי"א דה"מ כששואל צרכיו, כגון שהתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו, אבל תפלה הקבועה לצבור, אפילו יחיד יכול לאומרה בכל לשון; וי"א דאף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה, חוץ מלשון ארמי."

כלומר, יש לשאול צרכים אישיים בלשון עברי ולא בלשון ארמית. וכבר הרב פרנק תמה ושאל:



"וכן היה קשה לי על הזמירות שאומרים בליל שבת בשיר של רבון עלם ועלמיא, דלמה נתייסד בלשון ארמי נגד דברי חז"ל אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי, ואולי משום דברובו אינו אלא שבחו של מקום ואינו מזכיר צרכי עצמו אלא בשני חרוזים האחרונים: פרוק ית ענך מפום אריותא ואפק ית עמך מגו גלותא ובחרוז האחרון למקדשך תוב ולקדש קודשין וכו', ואולי גם זה אינו נחשב צרכיו כשהוא מתפלל על בנין בית המקדש ועל גאולת ישראל, אבל על יקום פורקן קשה".

כלומר, הרב פרנק מתפלא הכיצד אנו שרים שירי שבת בלשון ארמית בו בזמן שאמירת צרכים נאמרת בלשון הקדש? הרב פרנק מסביר ששירים אלו הם שירי שבח ואין בהם בקשת צרכים.
מכאן, שצרכים אישיים נאמרים בלשון עברית ולא ארמית.
לגבי שאלתך אתה מעונין לקרוא בעברית קטעים בארמית ולפי ההסבר שלנו עדיף בלשון עברית. אולם, אולם כל הקטעים שנכתבו ותוקנו בארמית יש לאומרים בארמית ומעיר המשנה ברורה בסימן ק"א:

" אם מתפלל בביתו אין יכול לאמר שום יקום פורקן. וכן מוכח באור זרוע הגדול,.
ולכאורה מדוע המשנה ברורה לא מאפשר לתרגם את המילים לעברית ובכך כל יחיד יכול לאמר בבית?
משמע מדבריו, שאין אנו מתרגמים תפילה שנכתבה בארמית וכנראה משום שהתרגום אינו מושלם ואנו עלולים לשנות את תוכנה של התפילה. ראוי ללמוד כל תפילה שכתובה בארמית , להבינה, ולאומרה בשפה שבה היא תוקנה

בברכה
מאיר נהוראי

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה