שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
בגמרא בברכות ה: "תניא - אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי, על תפילתי שתהא לפני מטתי..." וכו', ורש"י מסביר - "שלא למדתי תורה לפני שקראתי ק"ש והתפללתי." מאידך, ידוע בברכות כי "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת לפני התפילה" ומסתמא הכוונה ללימוד תורה, או לפחות עיסוק של משהו בקדושה שעה אחת לפני התפילה. איך ניתן ליישב זאת?
ושאלה קטנה ולא קשורה, למה כבר לא מופיע קישור של הרב שמואל אליהו הי"ו לשאלות? הדבר בולט לעיני כבר מס' חודשים... ומצד שני אני רואה עדיין שאנשים שואלים אותו שאלות.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
1)ניתן לומר שאבא בנימין לא סבר כאותם חסידים (בהנחה ששוהין זה לימוד תורה.)שהתלמוד כבר שואל עליהם כיצד למדו אם עסקו כ"כ הרבה זמן בתפילה ומשיב שמדובר בקבוצת חסידים .מיוחדת .ולא כל אחד יכל להגיע לדרגתם.
2)מי אמר ששוהין זה לימוד תורה לפני תפילה? אולי זה תפילה לפני תפילה או שירה לפני תפילה או התבודדות וריכוז או לומדים הלכות תפילה וכ"ו.
3)אולי אותם חסידים קראו ק"ש ואח"כ שהו שעה אחת והתפללו.
4) בעומק של הדברים אני מעתיק לך את דברי הרב קוק בעין איה. " כי בשנה האדם משוקע בחומר. מפני שהרצון השכלי ,סר ממנו. וכוח המדמה לבדו פועל.ע"כ רוח הטומאה שורה על הגוף, עד שצריך להעבירו בנטילת ידיים. ...... והנה ההבדל בין פעולת התורה לפעולת התפילה על האדם שהתורה מרוממת את השכל וממלא מזדקק הגוף. אבל התפילה מעיקרא היא לרומם את הכוח המדמה של האדם שהוא כוח הגוף .והוא מכוון לרומם רצון הגוף לדברים נשגבים וקדושים. ולכן ראוי להתאוות שתהיה התפילה סמוך למיטה כדי לתקן מיד בתפילה את מה שחסר בגוף מדצ טבע השינה...."
כלומר תאוותו של רבי אבא נועדה ליצור איזון נכון בין הנשמה לגוף ומיד לקום מהשינה ולהתפלל ללא הפסק של לימוד תורה (שפועל על השכל) .כי רבי אבא רצה לתקן את הגוף שהלך לישון.
ואותם חסידים הם חסידים וקוראים להם חסידים שמתוך חסידותם יכלו לבצע את אותה פעולה ע"י שהיייה לפני התפילה.
בברכה,
עוזיאל
.