שאלה
שלום רב,
רציתי לשאול אותך בנוגע לצניעות.
בזמן האחרון אני חושבת הרבה על-
מזה צניעות? אני מתנהגת בצניעות?
אני לומדת באולפנה באחת היישובים,
והרבה מדברים אתנו על צניעות- אבל פתאום תפסתי, שכל הצניעות השאת היא בעצם חיצונית. אז מה, אני הולכת תמיד עם שלושת-רבעי ועם חצאית אחרי הברך. זה מספיק??? האם זה אומר שאני צנועה?? כשאני מדברת עם בן בשבט שלי, למשל (אני בבני עקיבא), איך אני יכולה לדעת שאני מדברת בצניעות??? או שאני הולכת ברחוב, איך אני יכולה לדעת שזה בצניעות?
אני מרגישה שלא. כי אני כן הולכת עם בגדים- אולי קצת צמודים (לא מאוד, אבל גם לא שק) ולמרות שאני תמיד הולכת עם גופיה מתחת לחולצה כדי שח"ו לא יראו לי את הבטן, אני מרגישה שזה רק חיצוני. זה צנוע ללכת עם בגדים ורודים, כתומים ואדומים?... אני מרגישה שבזה אני נכשלת. האם צניעות היא גם דבר פנימי?
האם כשאני הולכת אני נראית כמו בחורה דתיה וצנועה או כמו אחת עם חולצה וחצאית?...
תשובה
שלום רב
צניעות היא בראש ובראשונה מידה בנפש המבקשת לעסוק בפנימיותם של דברים ולא בהחצנתם.אחד הבטויים לחוסר צניעות הוא הבלטה של צדדים חיצוניים של האדם שהם באים בדרך כלל על חשבון העיסוק בפנימי והעמוק.
הופעה חיצונית היא אחת הדרכים בהם אנו משתמשים כדי להפגין את הוויתנו כלפי חוץ ולכן יש צורך להופיע את מה שאנו רוצים להופיע.
ניתן ללכת בלבוש צנוע ולהיות אדם מאד לא צנוע ולהיפך.אבל אין בכך כדי לבטל את חשיבות ההופעה אלא רק ליצור תמריץ ללמוד יותר מעמיק של עצמנו מה נחוץ לנו כדי שנהיה אנשים יותר עמוקים.
בהצלחה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם