שאלה
נאמר בגמרא בשבת דף קמ:
כך:
נקיט מרגניתא בחדא ידיה, וכורא בחדא ידיה (כשבעליך ממשמש ביך להתאוות ליך לתשמיש, ואוחז הדדים בידו אחת והאחרת עד אותו מקום), מרגניתא - אחוי להו (הדדין המציאו לו, שתתרבה תאותו), וכורא* לא אחוי להו (ומקום תשמיש אל תמציאי לו מהר, כדי שיתרבה תאותו וחיבתו) עד דמיצטערן (ויצטער), והדר אחוי להו.
[בסוגריים כתוב פירוש רש"י.]
ונשאלת השאלה מה ראה רש"י לפרש לא כמו הפשט (עיין ריטב"א שם).
ועוד שאם רוצה לפרש שלא כמו הפשט מדוע בכאלה תיאורים שגורמים להרהורי עבירה? ולא מוסיפים לעניות דעתי לאדם...
ועוד ברכות סב' עמוד א' בעניין: 'תורה היא וללמוד אני צריך', האמנם??
בתודה מראש.
שנזכה להגיע ולהבין דעת תורה באמת.
תשובה
שלום וברכה
כנראה שצריך לשנות את נקודות ההנחה:
א. גם אם הפשט הוא מרגלית ביד אחת וצרור ביד השניה – מדובר במשל ולא במציאות ממשית. כך לדוגמה הציע המאירי. על כן, אפשר שרש"י הוא הפשט.
ב. ההנחה שהדברים לא מוסיפים היא טעות חמורה. מוסיף מאוד לאדם לדעת כי חכמים התעסקו גם בשאלת ההתעוררות ביחסי אישות בין איש ובין אשתו וגם זה חלק בלתי נפרד מזוגיות ומתורת ישראל, וחשוב לאדם לדעת כי זו אחת הדרכים שיש ללכת בה.
ג. החשש שמא דברים אלה יעוררו הרהורי עבירה אינו עומד בפני חשיבותם.
כל טוב