שאלה
שלום,
אני חולה במחלה חיסונית כרונית.
לפני מס' ימים שוחררתי מבית חולים לאחר שנמצא חיידק בגופי ואני מקבל אנטיביוטיקה.
בנוסף, אני חלש וטרם חזרתי לעצמי לאחר מחלה זו.
אבקש לברר האם עלי לצום באופן מלא? לאכול/לשתות פחות משיעור?
תודה וגמר חתימה טובה.
תשובה
שלום
[הלכה זו מסורה לרופאים יראי שמיים ולא לרבנים].
אולם הבעיה היא שישנם רופאים רבים שמתוך חששנות יתר או מתוך זלזול במצווה מורים תמיד לכל חולה לשתות ולאכול ביום הכיפורים. ויש סבורים בטעות שאם יגידו לחולה לשתות ולאכול לשיעורים, כבר אין בכך איסור. אך האמת היא שגם שתייה או אכילה לשיעורים אסורה מהתורה, ורק לאחר שמצב החולה הוגדר כמסוכן והותר לו לאכול, אם הוא יכול, מוטב שיסתפק בשתייה ואכילה לשיעורים.
לפיכך על החולים לשאול בעניין זה רופא ירא שמיים. ואין יראת השמיים תלויה בהכרח בכיפה, אלא העיקר הוא שהרופא יהיה ישר ומוסרי ויכריע באחריות מרבית, הן כלפי קדושת הצום והן כלפי חיי אדם. רופא ירא שמיים שנמצא בספק, ישקול בעצמו מה היה עושה אם ביום הכיפורים היה נודע לו על חולה כזה שצם. אם היה מוכן לנסוע עשר דקות כדי לשכנע אותו לשתות ולאכול ולהצילו מספק סכנה, סימן שאכן יש כאן ספק סכנת נפשות ועליו להורות לחולה שלפניו לשתות ולאכול ביום הכיפורים. ואם למרות אחריותו כלפי חיי אדם לא היה מקדיש לכך נסיעה של עשר דקות, סימן שאין כאן ספק סכנה ועליו להורות לחולה לצום. עצה זו מועילה לרופא רגיל, שמצד אחד אינו עצלן, ומאידך אינו נחפז לבקר את חוליו.
עצה זו טובה גם לשואלים, שיכולים להציב דילמה זו בפני הרופא, ואם הרופא ישר, יוכלו לבחון האם יש בצום סכנת נפשות או לא.
ובדיעבד, אם שאלו רופא שאינו ירא שמיים, והלה אמר לחולה שעליו לאכול ולשתות משום חשש סכנה, והחולה לא הספיק לשאול רופא ירא שמיים - על החולה לאכול ולשתות ביום הכיפורים. שכן אף שאינו בטוח שהרופא השיב לו כהלכה, מכל מקום יתכן והשיב כהלכה, וכיוון שהוא בספק סכנה, עליו לאכול ולשתות ביום הכיפורים.
וכן חולה שלא הספיק לשאול רופא אבל הוא מרגיש חולשה מיוחדת הקרובה לסכנה יכול לאכול ולשתות.
בברכה אייל משה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם