שאלה
שמי חן בת 19 (מבית חילוני,עושה שנת שירות בבית שמש(שזה כמו שירות לאומי אבל לפני צבא)
שתי שאלות לי
האחת על הצדקה
"צדקה תציל ממות"
האם זה נכון לתת צדקה מאותם טעמים "אגואיסטים"-הצלה ממות?..
האם אין נכון לתת צדקה לשם הצדקה,לשם עשיית צדק עם מי שאינו נפל עושר בחלקו?..
האם אין זה לשם "ואהבת לרעך כמוך",ו"כבוד חברך חביב עליך משלך" כשם אדם הצריך צדקה כבודו לא מונח במקומו..
האם לתת צדקה רק לשם השתקת המצפון היא אינה סיבה אגואיסטית? או חריף מכך "הצלה ממות"?
שאלה שנייה..
"לא תעשה לך פסל וכל תמונה" איסור ההתשחוות,ואיסור הטקסים שאינם טקסי תפילה בבית כנסת לשם.
(כמו הקפות קברי צדיקים,תליית תמונות של הרב עובדיה ונחמן מאומן,וקרליבך וכל אלה.. האם אין זו עבודת אלילים?
עבודה למען רבנים גדולים וקרובים לשם שאינם השם.
או הצמידים האדומים שנעשו בעבודת יד של בן ישראל ולא של גוי..
האם האמונה בפיסת בד קטנה היא לא פאגנית?...
תשובה
א.אכן, יש מדרגות שונות בקיום המצוות. יש המקיימים מצוות כדי לזכות בשכר, וזו דרגה נמוכה, יש המקיימים כי כך למדו אותם ההורים, ויש המקיימים כי הגיעו להכרה שזה רצון האל, ורק כדי למלא רצונו, וזו דרגה גבוהה. לכל אחד מהם מובטח "שכר". אך לא יהיה שכרם זהה, ולא שווה. לכל אחד יתן האל שכר לפי המגיע לו. אך האל לוקח בחשבון השכר עוד הרבה "רכיבים" שאנו לא מעלים על דעתנו: מה הרקע של כל אחד, היכן התחנך וכו'. "צדקה תציל ממוות"- יכול להיות שלא את כל מי שנותן צדקה...
ב.מי ש"קונה" סרט אדום בשקל, ליד ציון הרשב"י במירון, עונד אותו על ידו, וחושב כי עשה מעשה חשוב, אכן, לענ"ד, טועה טעות גדולה מאד. אך מי שעולה לציון הרשב"י, קורא פרקי תהילים, לומד מתורתו של רשב"י, מבטא הזדהות עם הערכים אותם הנחיל רשב"י לתלמידיו, ומשם- התפשטו בכל עם ישראל- עושה מעשה ראוי ונכון, והלוואי וירבו כמותו בישראל.