שאלה
שלום..הייתי בקשר ממש חזק עם מישהו בגילי.(אני בת 17 וחצי).היינו בקשר חזק במשך כמעט שנה..לא קראנו לזה חברים ולא נתנו לזה שום כינוי פשוט חיינו את החיים איך שהם.שנינו שומרים נגיעה.ולא נקלענו למקרים כאלה או אחרים ב"ה.ביומולדת שלי במקום להתקשר אליי ולאחל לי מזל טוב הוא שלח הודעה ואמר שהוא רוצה לנתק את הקשר..הוא לא אמר סיבה ולא דיבר עוד!אני ניסיתי במשך חודש אולי אפילו יותר לדבר איתו להתקשר לשלוח הודעות.. הבנאדם פשוט סינן אותי מכל עבר.אנחנו גרים באותו ישוב, נפגשים מידי פעם בשבתות בתפילה או סתם אחה"צ בסניף בנ"ע ופשוט לא מדברים..רק מבטים מתחלפים וגם זה בקושי!!עכשיו זה יותר מקשה עלי הייחס שלו עכשיו מאשר שהיה קודם..למרות כל הקשיים כשהיינו בקשר!!(הנגיעה,השיחות הארוכות וכו'..)לפעמים אני פשוט מגיעה לתסכול ולפעמים מנסה רק לשכוח מזה..פשוט קשה..מה לעשות?!
תשובה
שלום רב
השאלה ששאלת מאוד קשה, ונוגעת במיוחד למי שאת ולאופי שלך. הדרך להתגבר עוברת דרך הנפש שלך, והעבודה האישית שלך בדרך להתגברות זו.
בכל קשר זוגי יש צורך לבוא בגישה של בירור ארוך כדי לזהות האם האדם שמתקשרים איתו ומתחברים אליו נשמתית הוא זה שאת תרצי לחיות איתו את חייך ולבוא עימו בברית הזוגיות. כאשר עושים זאת באופן איטי ונכון, לומדים להתחבר תוך כדי שמירה על ההלכה האוסרת קשר עמוק מדי (פיזי וגם נפשי) בין גבר לאשה שאינם נשואים. אך ודאי שחובה לזכור שכל עוד לא הגעתם למעמד הנישואין, או לפחות האירוסין, משמעות הדבר שאתם עוד בבירור אחד על השניה.
פעמים רבות מגלים הזוג שאינם מתאימים זה לזו, ואז הם מחליטים להיפרד. ההחלטה הזאת היא לגיטימית, והיא עומדת בבסיסה של ההבנה של אחד או שניהם שאינם מתאימים זה לזו ושיש למצוא את ההתאמה הזאת כדי לבוא בברית נישואין.
אך לפי מה שאת מציינת, אותו בחור הגיע איתך לרמה מסויימת של קשר שהדרך לפרק אותו אינה יכולה לעבור בהודעת טקסט אחת. המעשה שלו הוא מחפיר! לא ניתן לשבור לב של בחורה בלי להתייצב מולה ולהסביר לה מה השתנה. כמעט שנה זה זמן מאוד ארוך לקשר, שבו מספיקים להתחבר מאוד מאוד לעומק. במיוחד אם מקפידים על כל הלכות הצניעות, הקשר הנפשי מתעמק מאוד והופך למשמעותי מאוד. אני מאוד מבין את הפגיעה שאת חשה ממנו. את עדיין בתוך מערכת היחסים הזאת, ואת רואה את מי שהיה הפוטנציאל לבעלך מדי פעם וכבר אינכם מדברים. את במקום אחר לחלוטין ממנו בעיקר בגלל שהוא לא סיים את זה כמו שצריך.
לדעתי, עלייך לנסות ליזום איתו שיחה רצינית פנים-אל-פנים. לומר לו את מה שאת מרגישה ואת איך שהוא השאיר אותך. להבהיר לו שככה לא ניתן לסיים קשר כ"כ ארוך. לדון איתו מה גרם לו לשנות באופן קיצוני מאוד את מעשיו.
אם הוא לא משתף איתך פעולה, כתבי לו מכתב בו את מפרטת את כל הנ"ל ושאת דורשת ממנו הסברים המגיעים לך.
אם גם זה לא עוזר, עלייך לברך את עצמך בכך שלא התקשרת אליו יותר ממה שכן הספקת להתקשר אליו מבחינה נפשית, שכן דרכו היא רחוקה לחלוטין מדרך הארץ שקדמה לתורה. להיות אדם עם דרך ארץ הוא הנקודה הראשונה שיש לחפש כשיוצאים עם בן זוג.
אני מאחל לך שהקב"ה יהיה לצידך ויתיר לך את כל הספקות שאת נמצאת בהם עכשיו!
אריאל
(המשיב אינו רב)