שאלה
שלום רב,
השאלה שלי סבוכה מאד.
גרה לידי משפחה: זוג הורים ו 4 ילדים בע"ה.
ההורים בחוסר תפקוד כמעט מוחלט.
האמא אשה חולנית וחלשה מאד, והאבא טיפוס אדיש מאד ואפילו הייתי אומרת חסר אונים, מצב שגורם לו להיעדר מהבית שעות ארוכות ולהשאיר את אשתו לבד עם הילדים.
אחת הבנות (בת 5) היא אוטיסטית וקשה מאוד להסתדר איתה.
הבן הבכור (בן 7) סובל מבעיות רגשיות חמורות.
הבת הצעירה (בת 4) היא ילדה רגילה אבל סובלת מאוד מהשהות בבית
והתינוק (בן 1.5) הוא ילד לא קל שבוכה הרבה ודורש טיפול מיוחד.
האמא מנסה לטפח ככל שהיא יכולה אבל זה כמו טיפה בים החיים.
יש תקופות שלימות שהילדים לא מקולחים, שבתות שאין אוכל בבית והרצפה שחורה (לא בעיה של כסף), בקיצור המצב קטסטרופלי.
לדעתי אם הבן ישאר בבית הוא מדרדר ישירות לפשע (רח"ל). החבר היחיד שלו זה האינטרנט על כל הסרטים והלכלוך. ואין ביקורת ואין יכולת להשפיע עליו, אלא משפחה אומנת שתדע לטפל בו.
רציתי לדעת אם מותר לי לגשת לרווחה ולדאוג שהילדים יצאו מהבית ויפה שעה אחת קודם. (אני חושבת שהאמא נכנסה כעת להריון נוסף, וכל ילד זה מעמסה על השכנים ולא התמודדות של ההורים).
מה הרב אומר?
תשובה
לא "מותר" אלא "חובה", ויפה שעה אחת קודם.