פירוש בתפילה

ספר "במדבר" פרק י"ב:
(א) וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח, כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: (ב) וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמשֶׁה דִּבֶּר יְדֹוָד? הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר! וַיִּשְׁמַע יְדֹוָד:
(ג) וְהָאִישׁ משֶׁה- עָנָו מְאֹד, מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
(ד) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד פִּתְאֹם אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם: צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד!
וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם:
(ה) וַיֵּרֶד יְדֹוָד בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא: אַהֲרֹן וּמִרְיָם! וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם: (ו) וַיֹּאמֶר: שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי. אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם, יְדֹוָד, בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ: (ז) לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה: בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא: (ח) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וּמַרְאֶה- וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְדֹוָד יַבִּיט. וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמשֶׁה???:
(ט) וַיִּחַר אַף יְדֹוָד בָּם וַיֵּלַךְ:
(י) וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם- וְהִנֵּה מְצֹרָעַת:
(יא) וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל משֶׁה: בִּי, אֲדֹנִי! אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ: (יב) אַל נָא תְהִי כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ:
(יג) וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל יְדֹוָד לֵאמֹר: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ:
(יד) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל משֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ- הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים? תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף:
(טו) וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים, וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם: