שאלה
ברצוני לשאול האם בהלכה שייך מושג של פיקוח על הילודה והגבלתה.
למשל- אם באים מומחים כאן בארץ וטוענים שבגלל ריבוי האוכלוסין ההולך וגובר -אם הריבוי ילך ויתמשך- צפויים להדלדל ביותר מקורות המים והחקלאות של ישראל, או שתהיה פגיעה באיכות הסביבה בישראל- האם יש להתחשב בדעתם או שלא , כאשר השיקול שכן צריך להתחשב בדעתם הוא ששיעור מצוות פריה ורביה הוא רק שני ילדים, שיעור לערב אל תנח ידך הוא עוד שני ילדים, ולאחר ארבעה ילדים אין חיוב אפילו מדרבנן, על אף שבוודאי גם אז מקימים מצוה גדולה.
האם העיקר מצד ההלכה זו כמות האנשים שתהיה במדינה או איכות החיים שלהם.
תשובה
שלום וברכה
עם ישראל לא עמד מעולם בפני מצב שכזה. אנחנו גם לא עומדים היום בפני מצב כזה, שכן אנו כה קטנים, עד שבדרך הטבע אנחנו צריכים דווקא לגדול ולא לקטון, כדי להמשיך את המסע המופלא של עם ישראל.
הנושא אינו רק "פרו ורבו" הפרטי, שגם בו יש עוד ממד הנקרא "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך", כי אם גם הנושא הלאומי והצורך של עם ישראל לשקם את עצמו לאחר מה שעבר בהיסטוריה, ובעיקר בשואה.
כל טוב