פחד מקשר והחזרת האהבה

שאלה

הייתי נשוי כמעט ...שנה עם אישה שממש לא מתאימה לי ולא היה לי חיבור טוב איתה. לאחר ...שנה ושני ילדים הצלחתי להביא את עצמי להתגרש סוף סוף והמצב השתפר.

בדיוק חודש לאחר הגירושין היכרתי בדרך מקרה את אהבת חיי – גרושה עם ... – .... הם אינם בקשר עם האב.

יש בינינו חיבור פיזי, רוחני ונפשי חזק מאוד, ממש נשמות משלימות. מהרגע הראשון הרגשתי שממש נועדנו להיות ביחד. היא נגעה במקומות הכי רגישים אצלי, ולאט לאט, במילים שלה, בחיבוק שלה, בנוכחות שלה בחיי, היא הצליחה להביא להם מזור (כלומר, היא "נגעה" - ואני, כמובן, עשיתי את העבודה השחורה...). במילים אחרות, אנחנו התיקון האחד של השני וזו הסיבה שנועדנו יחד.

בחצי השנה הראשונה היה נפלא והכל זרם. לאחר מכן קרו 2 דברים שלובים יחד: (1) התחילו אצלה לחצים עצומים בעבודה (2) במקביל היה ברור שהקשר הולך ומתחזק – אני הרגשתי אצלי קפיצת מדרגה. אני מבחינתי מוכן לשדרג את הקשר, ותוך זמן לא ארוך אפילו לעבור לגור ביחד ולאחד משפחות. אלא שבתקופה זו, אמנם בסופי שבוע שהיינו ביחד היה נפלא כאילו כלום לא קרה, אולם באמצע השבוע התחילה לחול התרחקות הדרגתית שלה, היא ביקשה לדלל את כמות הפגישות, היא נהייתה חסרת סבלנות, חסרת סובלנות, פחות נחמדה וכו'. ככל שהיא התרחקה יותר כך אני נלחצתי ולחצתי יותר, והמצב הגיע לכך שבשבוע שעבר נאלצתי "לתת" לה פסק זמן. לא ברור לי (וגם לה לא ממש ברור) מה הגורם להתרחקות שלה: האם הלחצים בעבודה (וכתוצאה מכך הלחצים שלי), או פחד מקשר מחייב ככל שהיחסים הלכו והתהדקו (הקשר עם הגרוש שלה היה מאוד בעייתי והיא הרגישה שם כלואה)? האם יש משהו שאני יכול לעשות חוץ מאשר להניח לה בשקט להגיע להחלטה שלה?

החיבור שלי איתה כל כך מיוחד וכל כך חזק שאני ממש מרגיש שמשהו נקרע מתוכי. מעולם לא היה לי חיבור כזה עם אישה. היא אישה מקסימה, אנושית, מלאת אהבה, למדתי ממנה המון על החיים ועל עצמי ומבחינתי אני רואה את עצמי מבלה איתה עד יומי האחרון. אני מאוד בלחץ ומאוד פוחד לאבד אותה. זה חיבור של פעם בחיים, נדיר ביופיו. כפי שכבר אמרתי, לדעתי פשוט נועדנו להיות ביחד.

רק לחדד את הנקודה, לחברתי היו בעיות בנישואין - בתוך הנישואין היא הרגישה כלואה וחנוקה, וזו לדעתי הסיבה שהיא אינה מסוגלת להתחייב אלי. הגירושין הוציאו אותה לחופשי, ומהחופש שזה קשה לה להתנתק ועליו מאוד קשה לה לוותר... גם במח

תשובה