שאלה
שלום,
היה לי ויכוח עם חברותא לעניין פגיעה באדם ע"י מניעה ממנו לבצע פעולה, כלומר, למנוע ממנו להרוויח, למשל ע"י חסימתו לצאת לעבודה.
האם יש כאן פגיעה שההלכה אוסרת אותה ומענישה את הפוגע?
שאלה נוספת היא בעניין עדות נשים.
האם לפי ההלכה אין לקבל בבית דין עדות שנגבתה ע"י אישה? למשל אישה שמעידה על רוצח או על חתימה, האם לפי ההלכה לא מקבלים עדות כזו?
חשוב לי מאד אם תוכל להפנות אותי למקורות בנושא כך שאוכל ללמוד אותם מעבר לתשובה.
תודה רבה
תשובה
1. מניעת אדם לצאת לעבודה יכולה להחשב כמזיק לגוף בידים, וחייב לשלם לו "שבת" היינו מה שהפסיד שלא עבד. וכל זה רק אם דחפו לחדר וסגר בעדו, אך אם היה כבר בחדר ורק נעל את הדלת נחשב לגרמא בנזיקין שלרוב הפוסקים פטור משלם(עיין שו"ע חושן משפט סימן תכ סעיף י"א ורמ"א חושן משפט סימן שפח סעיף ז' ובבאור הגר"א ס"ק לח.) גם במקרה שפטור מלשלם זה לא אומר שמותר לעשות זאת שהרי גרמא בנזיקין אסור!
2.באופן רשמי נשים פסולות לעדות כך הכריעו סנהדרין בעבר, ועד שלא תקום סנהדרין אחרת זה לא יכול להשתנות.
יש דברים שמוגדרים גילוי מילתא בלבד ולהם אישה נאמנת
למשל להעיד שעברו 90 יום ממות הבעל לעניין שאפשר יהיה לחלוץ או לייבם (שו"ע אבן העזר פירוש סדר חליצה סעיף לט). כמו כן יש כלל שעל הדיין לדון דין אמת ואם חש שאשיה דוברת אמת הוא יתחשב בכך למרות שהיא אישה (עיין שו"ע חושן משפט סימן ט"ו סיף ה.
יש מקרים שהקיל ולקבל עדות אישה או קרוב למשל משום עיגונא כשמת בעלה עיין אבן העזר סימן י"ז).
כמו כן בעניין איסורים שעד אחד הרי נאמן בהם , ודאי שגם אישה נאמנת, שהרי בלא זה אף אדם לא יוכל לאכול בביתו, או לחיות עם אשתו מחשש שהיא נידה.