שאלה
שלום כבוד הרב-
"אדם יכול להטיף לאהבה ואחווה ולא להאמין באלוהים ובדת ולמעשה מי שמאמין בדת ובאלוהים יתקשה יותר להטיף לאהבה ואחווה מאשר אדם שלא במאמין באלוהים ובדת.
כי אמונה באלוהים ובדת מונותאיסטית היא אמונה הדוגלת בחוסר סובלנות כלפי האחר והשונה.
לפי היהדות עצמה כל אדם שהוא פגוע מבחינה גופנית בין אם כתוצאה של תאונה/מחלה או מלידה הוא פגום, לא טהור ולא ראוי להשתתף בטקסי הדת וכמובן גם לא להיכנס לבית המקדש דאז.
כך שאם יהודי צדיק נפצע ואיבד את רגלו תוך כדי הצלת חיים של מישהו אחר, למרות המעשה האמיץ שלו הוא נחשב לפגום/לא טהור ולא יכול להיכנס לבית המקדש, ליטול חלק בטקסי הדת ולזכות בחסדי האל.
ושלא לדבר על כל מי שמנהיגי הדת מחליטים שהוא "לא ראוי" בעיניהם מסיבות כאלו ואחרות"
מה אפשר לענות לדבר כזה?
תודה רבה.
תשובה
שלום רב,
לכן, הרב קוק כהיותו אדם דתי לא היה אוהב אדם... לעומת רבים אחרים שאינם דתיים שהם כולם אוהבי אדם ובעלי יכולת הכלה.
זה הבלוף הגדול של החילוניות שהם מציירים עצמם כמקבלים כל אחד. הייתי רוצה לראות אותם עובדים תחת ערבי או שראש העיר שהם, או ראש הממשלה יהיה אדם דתי. אז כל הפלורליזם נעלם. כי הוא מזויף הוא לא שורשי הוא רק מתוך רצון שיניחו להם. כמובן שלאכולם, אך בהחלט יש יסוד בדבר.
לגבי בעלי מום, אין זו פגיעה בכבודו של האדם ועבודת ה' פתוחה לכל אחד ובכל זאת יש כללים בעודה. התורה היא הכלי הליון הפתוח לכל אחד להתקדם בעבודתו. שאר הכלים מוגבלים יותר ולכן, יש עליהם הגבלות.
לגבי מהיגי הדת, נקווה שנילמד מהרב קוק כיצד להתנהג.
כל קבלה של דברי ה' היא מתוך הראיה של טוב ה' וממילא אין כעס אצל הישראל שהכהן נכנס לפנים ממנו כי כולם כאחד עובדים את ה' כל אחד ותפקידו.אסור להתבלבל עירבוב ותוהו ובוהו אינו תחליף לחמלה. הנצרות טעתה בזה והגיעה למה שהגיעה.
כל טוב,
חיים רטיג ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.