עקירת מזוזות

יוסף היקר,
שלום.

כאשר אדם קונה בית חייב הוא לקבוע מזוזה בפתחים המיועדים. אולם נשאלת שאלה ביחס לשוכר דירה האם המצווה מוטלת על המשכיר או על השוכר? להלכה
נפסק שחובת המזוזה מוטלת על שוכר הבית. זאת ועוד, כאשר השוכר עוזב את מקום מגוריו אסור לו להוציא את מזוזות הבית על אף שקנאם מכספו. וכך מובא בגמרא מסכת בבא מציעא קב ע"א:

תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו - על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא יוצא - לא יטלנה בידו ויוצא. ומנכרי - נוטלה בידו ויוצא. ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא, וקבר אשתו ושני בניו.

יש שטענו שלקיחת המזוזות אסורה משום, שאדם מפקיר את הבית למזיקים. אולם אחרים סברו שאין ליטול את המזוזות אלא אם כן כוונת השוכר לעבור דירה ולקבוע את אותן מזוזות בדירתו החדשה. וכלשון הריטב"א: ´וכתב רבינו האי גאון, אבל אם מצטרך לו אותה מזוזה במקום אחר נוטלה ויוצא. השולחן ערוך יורה דעה (רצא,ב) פוסק שבכל מקרה אל ייטול אדם את מזוזות הבית בעת עזיבתו. לכן מקובל שלכתחילה אין לוקחים את המזוזות מהבית בעת העזיבה.
בדרך כלל, כאשר אדם משכיר בית והשוכר קבע מזוזות נכון, שהמשכיר בעל הבית יקזז את ערך המזוזות מהחוב שמוטל על השוכר. או עם השוכר הבא אחריו.

בברכה

מאיר נהוראי
רב קיבוץ משואות יצחק


רבני בית הלל משיבים על שאלות גם בפייסבוק - כנסו עכשיו - http://www.facebook.com/B.Hillel?filter=2