שאלה
בס"ד
שלום הרב שרלו,
אינני מבינה מדוע הקב"ה אומר לאברהם להעלות את בנולעולה, ואז כביכול "מתחרט" או "משנה את דעתו" כמעין "משחק" חס וחלילה. וראיתי שגם במדרש מופיע דיאלוג של אברהם עם הקב"ה שבו אברהם טוען בדיוק את טענתי:
כי עתה ידעתי - אמר רבי אבא אמר לו אברהם אפרש לפניך את שיחתי, אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע, וחזרת ואמרת קח נא את בנך, עכשיו אתה אומר לי אל תשלח ידך אל הנער. אמר לו הקב"ה לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה, כשאמרתי לך קח מוצא שפתי לא אשנה, לא אמרתי לך שחטהו אלא העלהו, אסקתיה אחתיה.
אבל התשובה של הקב"ה לא מובנת לי. נכון שטכנית הקב"ה לא אמר לשחוט, אבל זה מה שהקב"ה רצה שאברהם יבין, לא?
ונניח שבאמת אברהם הבין לא נכון, אז יש פה קושי על הנבואה, שהרי הוא קרא את הנבואה לא נכון וזה מתמיהה שהרי הרמב"ם אומר שאחד היסודות שדווקא עקדת יצחק באה ללמד היא זה שהנבואה היא תמיד אמת והנביא צריך לסמוך על כך ולא לחשוב אולי הוא הבין לא נכון - אבל הנה אברהם הבין לא נכון...
בקיצור משהו לא מסתדר לי פה..
תודה וכל טוב.
תשובה
שלום וברכה
אנחנו לא יודעים עד תום מהי כוונת הקב"ה בפרשת העקידה.
אנחנו גם לא יודעים מדוע הוא אמר בתחילה כך ולאחר מכן אחרת.
אנחנו מניחים:
אנחנו מניחים כי הביטוי "והאלוקים ניסה את אברהם" משמעו שריבונו של עולם ביקש להוציא מהכוח אל הפועל את כוחות אברהם אבינו. הוצאת הכוחות הייתה באמירה "והאלוקים ניסה את אברהם", ולאחר שאברהם הוציא את הכוחות לפועל, אין שום חשיבות שיעלה את בנו לעולה.
המדרש מבאר כי ריבונו של עולם מלכתחילה נקט בלשון כפולה, אולם הכוונה שאברהם אבינו יבין כי מדובר להעלות לעולה ממש, ורק לאחר מכן תתברר לו כוונת ד'. אין כאן שאלה כללית על הנבואה, כי במקרה הזה דובר מלכתחילה ובכוונה בשפה כפולה, ועל כן אין מדובר בטעות אלא בכפילות מגמתית.
כל טוב