שאלה
לרב שלום
אני בחור בעל רקע תורני ויש לי בעיה
כאשר אני יוצא עם בחורה תורנית ועדינה מאוד יוצא ממני כזה רצון לטוב כך שאני אציע לה ללמוד ביחד...ובכלל גם התפילות שלי יותר מבפנים .
אבל פה אני ניתקע הרי לפני שהכרתי אותה לא הייתי כך אז או שאני מנסה לעשות רושם אבל זה לא יכול להיות כיוון שאני עושה דברים גם שאנו לא ביחד(תפילות) אבל אולי זה זמני מצד שני אולי הנה זו שמוציאה ממני את מה שיש בי??
מה שעוד מוזר בי שככל שהבחורה יותר דומיננתית אז אצלי יש פחות כח פנימי לדחוף את הקשר .מה שקורה להפך בבחורה שברירית שאז אני יותר דוחף מה שגורם לי להרגיש שהנה הקשר מוציא ממני משהו לטובה (אולי זה מחוסר בטחון וכדי לא לקבל ביקורת?)
הרב תן לי עצה איך להסתכל על הדברים ולתקן
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
1)יש לך כוחות ועוצמות אבל אתה צריך להיות כמה שיותר "אתה" ולא "לשחק אותה" . מה שאתה מתאר זה תופעה טבעית ואפילו חיובית ובריאה ותכוון את הכוחות האלו לאפיק יותר אמיתי .תהיה אתה! ואם אתה רוצה לדבר עם הקב"ה אז כלל לא משנה אם היא רואה אותך מתנדנד או יודעת שאתה מתפלל .תתפלל כי הנפש שלך זקוקה לקרבה להשם וצמאה להרגיש את נעימות הדבקות וכן בלימוד תורה.
2)כדאי לך לבדוק בתוכך פנימה למה זה כך. כי יתכן שהאופי שלך הוא אופי שולט ודומיננטי ואם היא פחות ממך אז אתה מרגיש בנוח ואם היא יותר אז היא "שמה אותך בצל" וזה גורם לך עוגמת נפש.
רק אתה יכול לדעת.
כדאי לך ללמוד ספרי מוסר כגון : מסילת ישרים .
בברכה,
עוזיאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם