ממצא נדיר סמוך למקום המשכן: התגלו כדים מסתוריים בני אלפי שנים

צוות החפירה הארכיאולוגית הפועל בימים אלו באתר התיירות שילה הקדומה חשף בימים האחרונים שלושה קנקני אגירה גדולים ומרשימים בני אלפי שנים, סמוך לאזור שבו עמד המשכן בתקופת המקרא. הממצא התגלה במסגרת עונת החפירות השנתית שמובילים אתר התיירות שילה הקדומה ועמותת משכן שילה, בשיתוף קמ"ט ארכיאולוגיה במשרד המורשת.

החפירות, שהפכו בשנים האחרונות לאחד ממפעלי המחקר הארכיאולוגיים הבולטים בישראל, מושכות מדי שנה לשילה חוקרים, סטודנטים ומתנדבים מרחבי העולם. את המשלחת מוביל ד"ר סקוט סטריפלינג, מהחוקרים הבולטים בתחום הארכיאולוגיה המקראית. גם השנה, בעיצומה של מלחמה מתמשכת, הגיעו עשרות משתתפים מארצות הברית וממדינות נוספות כדי לקחת חלק בחשיפת ההיסטוריה הקדומה של שילה.

הקנקנים יעברו חפירה מדוקדקת ובדיקות מדעיות

הקנקנים התגלו במהלך עבודות עומק שביצעו הארכיאולוגים בשטח חפירה שבו נחשפו קודם לכן כ-10,000 עצמות בעלי חיים, כלי חרס רבים מתקופת הברונזה המאוחרת וכן מנחות מזהב ומכסף. מטרת החפירה הייתה להגיע עד סלע האם ולהשלים את הבנת הרצף השכבתי של האתר. במהלך החפירה נחשפו שלושת הקנקנים בשכבה קדומה במיוחד מתקופת הברונזה התיכונה, מתחת לממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת ומתחת לשכבות מתקופת הברזל.

כעת צפויים הקנקנים לעבור חפירה מדוקדקת ובדיקות מדעיות שיסייעו לקבוע את גילם המדויק ואת השימוש שנעשה בהם. ההערכה הראשונית היא כי מדובר בכלי אגירה ששימשו לאחסון תוצרת חקלאית ובה בין היתר ענבים, יין, שמן זית ומוצרים נוספים שהיו חלק מחיי היום-יום באזור לפני אלפי שנים.

הממצא המרשים מגיע ימים ספורים לפני פסטיבל היין של שילה הקדומה, שייערך ביום שישי ויארח עשרות יקבים, סדנאות וטעימות. בין האירועים המרכזיים בפסטיבל תתקיים סדנה מיוחדת של פרופ' שיבי דרורי, מהחוקרים הבולטים בתחום היין בישראל, אשר יעסוק בחיבור שבין הארכיאולוגיה של ארץ ישראל לתעשיית היין המודרנית. דרורי הוביל בשנים האחרונות מחקרים פורצי דרך שבמסגרתם אותרו ושוחזרו זני ענבים קדומים באמצעות מחקר גנטי של ממצאים ארכיאולוגיים, ומהם אף הופקו יינות מקומיים. חלק מהזנים הללו משמשים כיום גם לייצור יינות באזור, בהם ביקב גבעות הפועל בבנימין.

"גילינו שלושה קנקני אגירה מרשימים שנשמרו במשך אלפי שנים"

ראש משלחת החפירה, ד"ר סקוט סטריפלינג, אמר: "מדובר בממצא מרגש במיוחד. יצאנו לחקור את השכבות הקדומות ביותר באתר כדי להבין טוב יותר את ההיסטוריה של שילה, ובדרך גילינו שלושה קנקני אגירה מרשימים שנשמרו במשך אלפי שנים. כעת נוכל לחקור מה היה בתוכם ואולי ללמוד פרטים חדשים על חיי היום-יום של האנשים שחיו כאן לפני אלפי שנים. בכל שנה אנחנו מגיעים לכאן עם חוקרים ומתנדבים מרחבי העולם כדי לחשוף עוד פרק בסיפורה של שילה, וגם השנה בחרו אנשים להגיע לכאן למרות המלחמה משום שהם מבינים את החשיבות של המקום המיוחד הזה."

שר המורשת עמיחי אליהו אמר: "מי שרוצה להבין למי שייכת הארץ הזאת, כל שעליו לעשות זה לרדת על הברכיים ולחפור. כל שכבה באדמה של שילה מספרת את מה שלא ניתן להכחיש: עם ישראל חי כאן, עבד כאן, ייצר כאן יין ושמן, אלפי שנים לפני שמישהו בכלל חלם להמציא עם פלסטיני. נמשיך לפתח ולחפור את ההיסטוריה שלנו, בשילה ובכל רחבי יהודה ושומרון, ולחשוף קבל עם ועולם את העדויות הללו המהוות שטר בעלות יהודי שבלתי ניתן להכחישו".

"שורה ארוכה של עדויות שמחברות בין העבר לבין ההווה"

ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ אמר: "שילה הקדומה היא אחת ההוכחות החזקות ביותר לשורשים העמוקים של עם ישראל בארץ הזאת. בעוד שיש מי שמנסים לעוות, להכחיש או למחוק את ההיסטוריה שלנו, האדמה עצמה ממשיכה לדבר. פעם אחר פעם נחשפים כאן ממצאים שמספרים את סיפורם של אבותינו שחיו, עבדו, התפללו ובנו את חייהם במקום הזה לפני אלפי שנים. הכדים שנחשפו כעת מצטרפים לשורה ארוכה של עדויות שמחברות בין העבר לבין ההווה. אנחנו לא רק מספרים את הסיפור של שילה ושל בנימין, יהודה ושומרון - אנחנו ממשיכי דרכם של אותם אנשים שחיו כאן בעבר, מעבדים את האדמה, בונים, נוטעים ומפתחים את הארץ. זהו סיפור של רצף היסטורי שלא נפסק, והוא יימשך גם לדורות הבאים".

ראש קמ"ט ארכיאולוגיה יו"ש, בני הר אבן: "יחידת קמ"ט הארכיאולוגיה מלווה את החפירות בשילה כחלק מתוכנית רחבה של חשיפה ושימור אתרי מורשת ביהודה ושומרון. כל עונת חפירה מוסיפה נדבך למה שאנחנו יודעים על המקום הזה, ושילה, שבה עמד המשכן מאות שנים, היא אחד האתרים החשובים בארכיאולוגיה המקראית. הקנקנים שנחשפו השבוע הם עדות נוספת לכך שהאתרים ביהודה ושומרון הם בעלי חשיבות עולמית, ושהעבודה הארכיאולוגית כאן רחוקה מלהסתיים".

מנכ"ל עמותת משכן שילה, קובי מאמו, אמר: "יש משהו מרגש בכך שדווקא בימים שלפני פסטיבל היין של שילה הקדומה נחשפים כאן כדים בני אלפי שנים ששימשו ככל הנראה לאחסון ענבים ויין. הגילוי הזה לא קשור לפסטיבל והוא התגלה במסגרת החפירה השנתית, אבל הוא ממחיש את הרצף ההיסטורי המיוחד של שילה. מהכרמים והיינות של ימי קדם ועד ליקבים המובילים שפועלים כאן היום. גם הסדנה של פרופ' שיבי דרורי בפסטיבל, שתעסוק בזני ענבים קדומים ששוחזרו מתוך ממצאים ארכיאולוגיים, מבטאת את החיבור הייחודי בין הארכיאולוגיה, המחקר וההתיישבות המתחדשת באזור".