שאלה
שלום כבוד הרב,
עד לפני כמה חודשים רק אני אחותי ואחי שמרנו שבת והורינו לא. לפני חודשיים בערך סבא שלי מצד אבא נפטר ובעקבות כך גם ההורים החלו לשמור שבת ברוך השם.
כשאבא שלי חוזר הביתה מהעבודה הוא טוען שקשה לו ושהוא שומר שבת מתוך פחד. הוא אומר "מנוחה בשבילי בשבת זה לשבת לנוח בספה לראות טלוויזיה ולא ללכת לבית כנסת לחזור לקדש לאכול ללכת שוב לבית כנסת.." אני מבינה שמשהו לא בסדר כי אדם ששומר שבת לא צריך לשמור אותה מתוך פחד. בנוסף אבא שלי אומר שקשה לו כל התפילות לקום כל בוקר בשש ללכת להתפלל אחרי זה באמצע העבודה לעצור הכל להתפלל מנחה ולאחר מכן ערבית הוא מציין כי הוא עושה את זה מפני שאומרים שזה מעלה את הנשמה של אביו אבל קשה לו והוא מרגיש גם בזה וגם בשמירת השבת סוג של כפייה.. זה לא ממש בא ממנו.. הוא לא היה שומר שבת ומתפלל 3 תפילות לפני שסבא שלי נפטר ועכשיו שהוא מקיים הכל ביחד זה קשה בשבילו. ממש כואב לי לשמוע שהוא לא נהנה בשבת ונכון שהוא שומר והכל אבל הוא מרגיש שמכריחים אותו. מה אני יכולה להגיד לאבא שלי? אני מרגישה שזה לא טוב שהוא שומר שבת ולא שמח בזה.
תשובה
אף אחד לא מכריח אותו. יש הרבה דברים בחיים שאדם מחליט לעשות למרות שהיה מעדיף אחרת, מכל מקום זו בחירה שלו.
יתכן שזה קשה לו מאוד אך יתכן שההרגל בסופו של דבר ימשיך גם אחרי שנת האבל "אחרי המעשים ימשכו הלבבות".