שאלה
לרב שלום,
בשיחה עם אדם מסוים עלתה התובנה שלמעשה לא כתוב בתורה שיש לצום ביום הכיפורים.
כל מה שכתוב זה "ועניתם את נפשותיכם".
אם כן,מאיפה נקבע מנהג הצום?ומדוע דווקא הצום הוא שמבטא עינוי?
תודה.
תשובה
שלום וברכה
בסוגיה זו עוסקת הגמרא בתחילת פרק שמיני של מסכת יומא.
היא מתחיל במדרש ההלכה:
"תענו את נפשותיכם" - יכול ישב לו בחמה ובצינה כדי שיצטער ? (כלומר, מדרש ההלכה מחפש אחר המשמעות המעשית של המילה "עינוי", והוא שואל אולי הכוונה לשבת בחום השמש דווקא או בקור מקפיא).
תלמוד לומר וכל מלאכה לא תעשו - אסרתי לך במקום אחר מלאכה ואסרתי לך במקום אחר עינוי, מה מלאכה אסרתי לך במקום אחר מלאכה שחייבים עליה כרת אף עינוי שאסרתי לך במקום אחר עינוי שחייבים כרת, ואלו הם הנותרים והפיגולים..." (כלומר: כדי לפענח את המושג "עינוי" אנו מחפשים אחר הוראות מקבילות בתורה. ביום הכיפורים אסור גם לעשות מלאכה, וזהו איסור שאינו קיים ביום הכיפורים בלבד, אלא גם במקומות אחרים, בחומרה גדולה ובעונש כרת. לאור עיקרון זה אנו מחפשים תחומים אחרים הדומים לעינוי שיש עליהם כרת, ואותם מצאנו באיסורי אכילה אחרים.
מכאן שהעינוי ביום הכיפורים הוא איסור אכילה.
כל טוב