שאלה
בס"ד
שלום רב.
כמתבונן מהצד על שתי הדתות הללו, ששתיהן מאמינות באותו אלוה , אני לא יכול להתעלם מעובדה אחת.
המוסלים - קנאים ונראים כי מסורים יותר לדתם.
הקשר לדת ולמסורת (שיקרית ככל שתהייה) חזק , הם קוראים את הסיכסוך הערבי - יהודי נכון , תחת משקפיים דתיות. הם נאמנים להשקפתם ואינם מפולגים בשינאה שלהם כלפינו (שזו נגזרת מהאמת והדת שלהם).
לאומת זאת אני מסתכל על החברה הישראלית - יהודית - חברה מפולגת , משוסעת , שנפלה "קסם" לתרבות המערבית הכפרנית. (גם בעיננו וגם בעיניו של המוסלמי).
אנו חושבים שאם ניתן עוד שטח ועוד שטח הסיכסוך יסתיים, ואיינו מבינים שהסיכסוך הערבי יהודי , הוא בכלל סיכסוך יהודי - מוסלמי.
תחנות הטלווזיה משדרות סדרות של טימטום הלב והמוח, הפריצות חוגגת , החוצפה הרצח והעזות
הפכו לנורמה.
כיצד קרה דבר כזה , ויותר נכון מדוע זה נראה כאילו ולכאורה הם , לפחות על פי שיטתם מקדשים את השם ויראים ממנו יותר מאיתנו היהודים.
המחשבה הזו קורעת את ליבי.
בתקווה שאזכה לתשובה.
תשובה
שלום
אכן עלינו להיות נטועים יותר עמוק בתרבות התורה ולקחת מהעולם המערבי רק את הכלים הכשרים לעבודת השם.
האיסלאם רצוף בשגיאות, בעיות אלימות, נטיות אליליות ועוד. אל תקנא בהם.
אנו נתחזק בעבודת השם, ונתפלל גם על שאר האומות שישובו אליו.
כל טוב