שאלה
מה שהגמרא אומרת, ש"השומע קול צווחה ואומר - "יהי רצון שלא יהיה צווחה זו בתוך ביתי הרי זו תפילת שווא", נראה מוזר, שהרי "הנסתרות לה' אלוקינו" ו"אין הברכה (יכולה) לשרות אלא בדבר הסמוי מן העין", וכל עוד הדבר לא ידוע, עדיין לכא' אפשר להתפלל עליו, כי יש סיכוי. לכא' אין בעיה להתפלל שהולד יהיה בן לדוגמא, כי כל עוד "אתה" עדיין לא יודע את מין הילוד אתה עדיין יכול להתפלל עליו!. (זה סוג של פירוש ל"הנסתרות לה' אלוקינו"). הרי, גם העתיד, שהוא הדבר הכי לא ידוע וסמוי במציאות, עליו אנו מתפללים בד"כ את רוב תפילתינו, וזאת הסיבה כנראה, שאנו מתפללים עליו, כי כשהדבר סמוי "לך" עוד יש לך צ'אנס להתפלל על זה. זה כל העניין של תפילה!!!
בתודה...
(וסליחה על הבילבול הרב בשאלה...)
תשובה
שלום לך
הרי ברור לחלוטין, שאם אשה ילדה בן, ומחזיקה אותו בזרועותיה, והבעל לא יודע שהיא ילדה, ומתפלל שתיוולד לו בת, הרי התפילה היא תפילת שווא.
כך בקשר לשאלתך: המתפלל אמנם לא יודע מה מקור הצווחה, אך מי שצווח יודע בדיוק למה צווח- הוא צווח בגלל ארוע מסוים שארע. ולכן ברור כי אין טעם להתפלל על מה שקרה, ולומר: "שלא תהיה הצווחה על משהו שקרה בביתי או במשפחתי".
ועוד הערה "קטנה" ברשותך: כדאי לך ללמוד את דברי הראי"ה קוק בהקדמה ל"עולת ראי"ה". הוא מסביר כי התפילה לא באה לשנות את רצון הבורא, ושינוי רצון הבורא יביא לשינוי המציאות. תפקידה של התפילה הוא להעלות את המתפלל למדרגה רוחנית גבוהה יותר, מזו שהיה לפני שהתפלל.