שאלה
ב"ה
שלום רב.
יש לי שאלה על הבחירה החופשית- הייתי בשיעור שבו הרב אמר שהבחירה החופשית אינה לבחור מה שמתחשק לנו אלא לבחור לפי טבעינו.
אוקיי, מקובל עליי.
אבל אז הרב אמר שטבענו כיהודים זה קיום התורה ומהמצוות.
זה כבר לא מקובל עליי.
מי החליט שאכן זה כך?
אם נענה שזה הקב"ה, אוקיי, אז אני מקבלת את זה. הקב"ה הביא לנו ספר חוקים לחיים כמו שלהבדיל כדי להפעיל מכונת כביסה צריך לקרוא את ההוראות.
אבל במהלך השנים נוספו המון גזירות ותקנות מחכמים, המון פירוט כמו בדיוק איך להפריש תרומות ומעשרות, דקדקנות בדברים מסויימים (שלפעמים נראית לי כדקדקנות יתר, לצערי...), סוגים שונים של נטילות ידיים וכו', ומי אמר שזה הטבע שלי?
מי החליט? אם ה' רוצה שנקשיב לחכמים כי זה כתוב בתורה אז מדוע לא כתב את כל זה בתורה?
בתורה לא כתוב ליטול ידיים לפני אכילת לחם או בקימה בבוקר.
הרי לכאורה היה אפשר לכתוב את זה ובתושב"ע חכמים היו מפרטים לנו (כמו על התפילין). אם ה' לא הכניס את זה לתורה אולי באמת לכאורה זה לא מתאים לטבע שלנו?!
בשיעור ששמעתי, הרב אמר שלכן אין להכריח תלמידים ובכלל ילדים לעשות דברים שלא מתאימים לפי טבעם, אלא שהם יבחרו.
אבל- אני חושבת שאין מה להשוות בין בי"ס לבין היהדות. אדם יכול להחליט לגבי לימודיו אבל לגבי היותו יהודי הוא אינו יכול להחליט כי אגם שנולד יהודי "אינו יכול לברוח מגורלו" וישאר כך לעולמי עד, גם אם ח"ו יתנצר... .אם לא יקיים תורה ומצוות יביאו אליו בשמיים בטענות- אז הוא באמת לא בעל בחירה חופשית כי הוא חייב לבחור לפי מה שטוענים שהוא טבעו!.
אני מסכימה שהטבע שלי זה לקיים תורה ומצוות,
אבל האם הטבע שלי זה לכסות את הראש? כנראה שכן כי זה ציווי חכמים.
אבל האם הטבע שלי הוא להפריש תו"מ בנוסח מדוקדק שהפרי הזה עומד בצפון, והפרי הזה מדרום, וחותכים חלק מלמעלה וכו' וכו', והאם הטבע שלי זה לחשוש שמא לא הפרישו טוב תו"מ בחנות ולכן עליי לחזור על כך בבית? האם הטבע שלי הוא ליטול ידיים בבוקר, להעביר מרוח רעה, אח"כ לפני התפילה, אח"כ לפני האוכל, אח"כ למים אחרונים, ואח"כ כשיצאתי מהשירותים?
את זה איני יודעת.
אני לפעמים מרגישה שהתורה היא צעיף שחונק ולא מחמם (ח"ו).
למה יש ירידה לפרטי המצוות ולפרטי החיים עד כדי כך בכל כך המון מצוות שלפעמים לא מקיימים אותן היום במלואן כמו תו"מ...
תודה רבה
תשובה
שלום,
שאלת כמה וכמה שאלות יחד, וקשה להתייחס ברצינות הראויה לכל מה שהעלית, אך אתייחס לנקודה אחת מרכזית שנראה שמטרידה אותך.
הקושיות שלך הן הזמנה גדולה ללימוד.
ככל שתעמיקי יותר בלימוד תורה ואמונה, תגדלי את יכולתך לקבל תשובות לשאלות כאלה. הפרטים הרבים, בהם אינך מרגישה קשורה אליהם ואינם מתיישבים על ליבך, משתלשלים מעקרונות גדולים ושאיפות עמוקות ועדינות של טוב.
כשלא לומדים, לא רואים את הקשר. כשלומדים ומעמיקים, לומדים למתוח את הקוים בין הכללים לפרטים, בין השאיפות הטובות הנטועים בטבעך האנושי והיהודי, לבין הפרטים הקטנים השונים שציינת ושלא ציינת.
עוד יש לזכור שפרטים רבים אלה לא בהכרח מתיישבים על טבעך הפרטי ואישיותך הפרטית, אלא על הטבע היהודי שלך דווקא, כלומר כל הפרטים האלה מחוברים מאוד לזהות היהודית הציבורית הכללית לה את שייכת. תרומות ומעשרות למשל, באות להזכיר ולהחזיר אותנו אל חיים יהודיים ציבוריים שלמים, שלמות שמאוד חסרה לעם ישראל וליהדותו. מצד זה תחפשי את החיבור שלך אל הדברים, לאו דווקא מצד ענייניך הפרטיים.
בברכה, ובהצלחה במציאת מקום לימוד בו תוכלי להרחיב ולהעמיק בשאלותייך הטובות וברוכות.